שירת הים
שירת הים פט. אמירתה בשמחה ובדיקדוק – שירת הים יאמרה בנעימה, בשמחה ובדקדוק התיבות והטעמים כאילו הוא עומד בתוך הים בשעת הנס, ויש בזה סגולה לכפרת עוונותיו[1], ובזוהר הפליג מאוד במעלת השירה[2]. צ. בשירת הים כשאומר: "מי כמוך"[3] הראשון ה"כף" רפויה וב"מי כּמוך" השני ה"כף" דגושה. וכן "ידמו כּאבן" הכף דגושה. יפסיק בין תיבת "במים"[4] […]
״ויברך דוד״
"ויברך דוד" פב. עמידה בו – באמירת "ויברך דוד" יעמוד עד שיגיע למילים: "אשר בחרת באברם"[1]. פג. לא ישתחווה – כשמגיע לתיבות: "מודים אנחנו לך" וכן ל"וכל קומה לפניך תשתחווה" לא ישתחווה[2]. פד. נתינת צדקה באמירתו – כשאומר תיבות: "ואתה מושל בכל" יתן ג' מטבעות לצדקה, ויעשה זאת בב' פעמים דהיינו: בתחילה ייתן שתי מטבעות […]
פסוקי דזימרה
פסוקי דזימרה עב. אמירתם בנחת – יזהר לומר את פסוקי דזמרה בנחת ולא במרוצה כדי שלא יבלע מילים כיון שבכל אות ואות מהם יש סודות גדולים ונוראים[1]. עג. "מזמור לתודה" – לאחר "ברוך שאמר" ישב ויאמר "מזמור לתודה"[2] בניגון ובשמחה[3]. עד. ישיבה בו – אעפ"י שיש מי שכתב שיאמר "מזמור לתודה" מעומד – צריך להקפיד […]
״ברוך שאמר״
"ברוך שאמר" סה. אחיזת הציציות – לפני שאומר "ברוך שאמר" יעמוד ויאחז את שתי הציציות שלפניו ביד ימינו עד גמר הברכה, ובסיומה ינשקם ויניחם מידו[1]. סו. מעלתו – ב"ברוך שאמר" יש סודות עליונים, וטוב לאומרו בניגון ובנעימה, כי הוא נאה ונחמד[2]. סז. פ"ז תיבות – בנוסח "ברוך שאמר" יש פ"ז תיבות עפ"י הסוד, ולא ישנה […]
מזמורים שמוסיפים בשבת ויו״ט
מזמורים שמוסיפים בשבת ויו"ט נט. "השמים מספרים" – בשבת ויו"ט נוהגים לומר מזמור "השמים מספרים"[1] וכו', והמקובלים והמדקדקים נוהגים לומר מזמור זה גם בחול המועד, ומנהגנו לומר בחוה"מ רק מזמור "למנצח בנגינות"[2]. ס. כתבו המקובלים שבאמירת מזמור "השמים מספרים" יש סגולה נפלאה להכניע אויביו העליונים והתחתונים[3]. סא. מזמורים שמוסיפים בשבת – אותם המזמורים שמוסיפים בשבת […]
״למנצח בנגינות״
"למנצח בנגינות" נז. בצורת המנורה – טוב לומר את מזמור[1] "למנצח בנגינות" כשהוא מצויר לפניו בצורת המנורה כיון שבציור המנורה נרמזו שמות קדושים, ואם אין ציור כזה מונח לפניו – יכול לציירו במחשבה[2]. נח. כשאומר מזמור "למנצח בנגינות" וכו' בצורת המנורה – יזקוף את הציור או את הסידור כדי שתהיה המנורה זקופה לפניו כדמיון המנורה […]
זמירות לפני ״ברוך שאמר״
זמירות לפני "ברוך שאמר" לט. סמיכת "הודו" לקורבנות – טוב לסמוך מזמור "הודו" לקרבנות, כיון שהיו אומרים אותו בשעת הקרבת קרבן התמיד בבית המקדש בבוקר ובבין הערביים, וצריך לסמוך גם את מזמור "הודו" לזמירות, ולכן מי שמוכרח להפסיק בין קרבנות לזמירות, יאמר אחרי הקרבנות מ"הודו" עד "ה' מלך", וכשרוצה להמשיך יתחיל מ"הודו" וימשיך בזמירות[1]. לט. […]
ברייתא של ר׳ ישמעאל
ברייתא של ר' ישמעאל לב. הבנה בקריאה – כדי שקריאת כל הפרקים הנ"ל תחשב לאדם כלימוד משנה וגמרא, צריך להבין את תוכן הדברים שאומר ולכן ישתדל ללמוד לפחות פעם אחת את פירושה של "פרשת הקטורת"[1] ואת פרוש ר' עובדיה מברטנורא על פרק "איזהו מקומן"[2], ופירוש הברייתא של ר' ישמעאל. ומרן הרי"ח האריך בספרו "עוד יוסף […]
פרשת העקידה
פרשת העקידה ו. זכות העקידה לדורות – פרשת העקידה היא זכות לעם ישראל לכל הדורות, ועניינה הוא שנזכר לטובה לפני הקב"ה. וטוב לכוון באמירתה שאנחנו מזכירים את מעשה אברהם אבינו ויצחק אבינו, ובאמירתנו אנחנו רוצים לעורר את אותם הרחמים שעורר אברהם אבינו בשעת העקידה[1]. ז. עקידת המשטינים – כשאומר בעקידה את הפסוק: "ויעקוד את יצחק […]
