פסוקי דזימרה

פסוקי דזימרה

עב. אמירתם בנחת – יזהר לומר את פסוקי דזמרה בנחת ולא במרוצה כדי שלא יבלע מילים כיון שבכל אות ואות מהם יש סודות גדולים ונוראים[1].

עג. "מזמור לתודה" – לאחר "ברוך שאמר" ישב ויאמר "מזמור לתודה"[2] בניגון ובשמחה[3].

עד. ישיבה בו – אעפ"י שיש מי שכתב שיאמר "מזמור לתודה" מעומד – צריך להקפיד לאומרו בישיבה[4].

עה. אמירתו בזמנים מיוחדים – אומרים "מזמור לתודה" גם בערב פסח, בערב כיפור, בחול המועד פסח וחול המועד סוכות, אעפ"י שאין מקריבים בהם קרבן תודה, וזאת כיון שמזמור זה לא נתקן כנגד קרבן תודה[5].

עו. "יהי כבוד" – פסוק "ה' מלך" שבתוך "יהי כבוד" אין צריך לאומרו מעומד, ואין צריך לכופלו[6].

עז. סמיכת "יהי כבוד" ל"אשרי" – יזהר לסמוך את סוף ח"י פסוקי "יהי כבוד" ל"אשרי", ואחריהם יאמר "תהלה לדוד"[7]. ואם רואה שהציבור מגיע לקדושה וכד' – ימתין בשתיקה לפני סיום "יהי כבוד" כדי שיוכל לענות עימהם. ואם לא המתין – יפסיק לענות דבר שבקדושה אפילו בין "אשרי" ל"תהילה לדוד", או בין "יהי כבוד" ל"אשרי", ואח"כ יחזור על ג' הפסוקים האחרונים של "יהי כבוד", ועדיף שיחזור לתחילת המזמור[8].

עח. "פותח את ידיך – במזמור "אשרי יושבי ביתך" כשאומר פסוק "פותח את ידיך" יכוון לפי פשוטו, שהקב"ה משגיח, זן ומפרנס לכל. ואם לא כיוון – לא יצא ידי חובה, וחייב לחזור ולאומרו שנית[9]. וכשחוזר לאומרו ימתין כשיעור זמן שהיה יכול לקרוא פסוק זה פעמיים, או שיתחיל מפסוק "סומך ה'" וכו', כדי שלא יראה כמודה לשתי רשויות. ואם נזכר לפני "ישתבח" – יאמר במקום שנזכר, ואם לא נזכר עד אחרי "ישתבח" – יאמר אחרי סיום העמידה. ולכתחילה אם כבר גמר את המזמור, עדיף שיאמר את כל המזמור מתחילתו, ובשעת הדחק יתחיל רק מ"סומך ה'" עד "פותח את ידיך", ואת המזמור כולו יאמר אחרי התפילה[10].

עט. פריסת הידיים – בפסוק "פותח את ידיך" יש נוהגים לפרוש את כפיהם כמראים שרוצים לקבל שפע מהשמים, ויזהרו שלא להגביה את ידיהם כיון שאסור לאדם להגביה ידיו אלא רק בנטילת ידיים ובנשיאת כפיים[11].

פ. הלל שבפסוקי דזמרה – אמרו חז"ל[12]: "יהא חלקי מגומרי הלל בכל יום", ולכן יזהר לומר בכוונה ובמתינות את הפרקים[13]: "הללו את ה' מן השמים", "הללו א -ל בקדשו" שעליהם נאמר דבר זה[14].

פא. "כל הנשמה" – במזמור[15] "הללויה הללו א -ל בקדשו" יכפול פסוק "כל הנשמה תהלל י -ה" כדי להדגיש שכאן הוא סוף פסוקי דזמרה, וסוף ספר תהילים. ויש עוד טעמים לכך עפ"י הסוד[16].

[1] שו"ע סי' נ"א סעי' ח'. כה"ח שם ס"ק מ"ו. משנ"ב שם ס"ק כ'.

[2] תהלים ק'.

[3] שו"ע סי' נ"א סעי' ט'. עוד יוסף חי פרשת ויגש סעי' ו'.

[4] עוד יוסף חי פרשת ויגש סעי' ו'. כה"ח סי' נ"א ס"ק מ"ח.

[5] עוד יוסף חי פרשת ויגש סעי' ו'. כה"ח סי' נ"א ס"ק כ"א. מנהגי בית א -ל סעי' ב'. שו"ת תורה לשמה סי' ת"כ.

[6] בא"ח פרשת ויגש סעי' א'. כה"ח סי' נ' ס"ק ח'.

[7] תהלים קמ"ה.

[8] בא"ח פרשת ויגש סעי' י"א. עוד יוסף חי פרשת ויגש סעי' ח' באורך. כה"ח סי' נ"א ס"ק י"ג.

[9] שו"ע סי' נ"א סעי' ז'. בא"ח פרשת ויגש סעי' י"ב.

[10] בא"ח פרשת ויגש סעי' י"ב. עוד יוסף חי פרשת ויגש סעי' ח'. כה"ח סי' נ"א ס"ק ל"א. משנ"ב שם ס"ק ט"ז.

[11] בא"ח פרשת ויגש סעי' י"ב. שו"ת תורה לשמה סי' ל"א.

[12] שבת קי"ח ע"ב.

[13] תהלים קמ"ח, קמ"ט.

[14] בא"ח פרשת ויגש סעי' י"ב, ועי' רש"י שבת קי"ח ע"ב ד"ה "פסוקי דזמרה".

[15] תהלים קמ"ט.

[16] שו"ע סי' נ"א סעי' ז'. עוד יוסף חי פרשת ויגש סעי' י"א.