״קדיש יתום״
"קדיש יתום" סו. יתום באמירת קדיש לאחר "ישתבח" – יש שנהגו לומר על נפטר בשנה הראשונה וביום פטירתו (יארציי"ט), את הקדיש שלאחר "ישתבח" ("קדיש ברכו"). ואם אומר הקדיש נמצא בזמירות – יכול לומר את הקדיש עם הקהל שהגיעו ל"ישתבח", והמדקדקים יזהרו שלא לעשות כך ויאמרו את הקדיש רק אם סיימו כבר את אמירת "ישתבח". וטוב […]
״ברכו״
"ברכו" נט. לא יזוז ממקומו – מי שאומר "ברכו את ה' המבורך" לא יזוז ממקומו להפוך את פניו עד שיענה אחריו הקהל "ברוך ה' המבורך" וכו'[1]. ס. כששמע ציבור עונים – מי ששמע את הציבור עונים "ברוך ה' המבורך" וכו' ולא שמע את החזן אומר "ברכו את ה' המבורך" – יש אומרים שיענה "אמן", ויש […]
"יהא שמיה רבא"
"יהא שמיה רבא" מד. כ"ח תיבות – בקדיש מהמילים "יהא שמיה רבא" עד "דאמירן בעלמא" צריך שיהיו כ"ח תיבות, ולכן יאמר: "לעילא מן כל" ולא "מכל". ויש בדבר זה סודות עמוקים[1]. מה. מנייתם באצבעותיו – טוב למנות את כ"ח התיבות מן "יהא שמיה רבא" וכו' באצבעות, דהיינו בכ"ח פרקים שנמצאים בשתי כפות הידיים, ימין ושמאל[2]. […]
עניית אמן
ענית אמן כו. פירוש המילה 'אמן' – למילה 'אמן' ישנם שני פירושים: הראשון – אמת, השני – כן יהי רצון. בברכות שהם שבח והודאה יכוון בעניית אמן – אמת, ובברכות שהן שאלה ובקשה יכוון – יהי רצון, ובברכות שהן כוללות שבח ובקשה יכוון – אמת וכן יהי רצון. בברכת המצוות שמתחילות ב"אשר קדשנו במצוותיו וציונו" […]
הקדיש
הקדיש א. לשון ארמי – את נוסח הקדיש תיקנו לומר בלשון ארמית כיון שעפ"י הסוד יש לו חשיבות מיוחדת שבעזרתו עולים העולמות, והקליפות מבינות לשון זו, וכשהן שומעות את הקדיש נכנעות ואינן עולות יחד עם הקדושה, ולכן צריך לדקדק ולומר אותו במספר התיבות שבו[1]. ועפ"י הפשט הטעם לנוסח בארמית הוא כדי שכולם יבינו את תוכנו […]
הפסולים להצטרף למניין
הפסולים להצטרף למניין ט. חרש, אילם – חרש המדבר ואינו שומע או אילם השומע ואינו מדבר, מצטרפים לקדיש בתנאי שיהיה במניין רוב פקחים, אבל בחזרת הש"ץ צריך תשעה עונים כדלעיל. ובחרש שאינו שומע, צריכים לרמוז לו היכן שצריך לענות אמן על הקדיש[1]. י. חרש שאינו שומע ואינו מדבר, שוטה, מנודה[2] ושיכור שאינו יכול לדבר בפני […]
מניין
מניין א. דבר שבקדושה בעשרה – כל דבר שבקדושה לא יהיה בפחות מעשרה אנשים, שנאמר[1]: "ונקדשתי בתוך בני ישראל", ולכן אין אומרים קדיש, קדושה, "ברכו" וכד' בפחות מעשרה אנשים[2]. ב. עמידה במקום אחד – כל העשרה שהם חלק מהמניין צריכים לעמוד במקום אחד, והש"ץ צריך להיות עימהם[3]. ג. יצאו מקצתם בקדיש – אם התחילו לומר […]
הפסקה ב״קרבנות״ ובזמירות
הפסקה ב"קרבנות" ובזמירות קב. הפסקה עד "ברוך שאמר" – כשאומר "קורבנות" עד "ברוך שאמר" רשאי להפסיק ולענות קדיש או קדושה, אמן דברכות וכל דבר שבקדושה. ואף על פי כן אינו חייב להפסיק ולומר עם הציבור פסוק "ה' מלך" וכו', אלא יעמוד וימשיך בתפילתו[1]. קג. הפסקה ב"ברוך שאמר" – ברכת "ברוך שאמר" מתחלקת לד' חלקים: החלק […]
ברכת ״ישתבח״
ברכת "ישתבח" צב. מעלת "ישתבח" – ברכת "ישתבח" היא שבח עצום ונורא, ויש אומרים שתיקנה אברהם אבינו. בברכה זו ישנם י"ג שבחים שהם "שיר ושבחה" וכו' כנגד י"ג מידות שמעלתן גדולה מאוד, ולכן לא יאמר את כולם בנשימה אחת, אלא בנעימה כמסדר שיבחו של מלך[1]. צג. מניית השבחים – טוב למנות באצבעותיו את הי"ג שבחים […]
