״ברוך שאמר״

"ברוך שאמר"

סה. אחיזת הציציות – לפני שאומר "ברוך שאמר" יעמוד ויאחז את שתי הציציות שלפניו ביד ימינו עד גמר הברכה, ובסיומה ינשקם ויניחם מידו[1].

סו. מעלתו – ב"ברוך שאמר" יש סודות עליונים, וטוב לאומרו בניגון ובנעימה, כי הוא נאה ונחמד[2].

סז. פ"ז תיבות – בנוסח "ברוך שאמר" יש פ"ז תיבות עפ"י הסוד, ולא ישנה מנוסח זה שתיקנוהו אנשי כנסת הגדולה עפ"י פתק שנפל מהשמים[3].

סח. בנוסח "ברוך שאמר" יזהר לומר: "על הבְּרִיות"  – ה"בית" בניקוד שווא, וה"ריש" בניקוד חיריק, וכן יאמר: "בפה עמו" ולא "בפי עמו", וכן: "בתִּשבחות", ה"תו" בחיריק ולא בשורוק[4].

סט. אם הציבור אומרים נוסח אחר של "ברוך שאמר", יאמר הוא נוסח של פ"ז תיבות בין בחול ובין בשבת ויו"ט[5].

ע. עניית אמן – אין אדם עונה אמן אחרי ברכותיו, ולכן אפילו אם סיים "ברוך שאמר" יחד עם החזן לא יענה אמן אחר החזן כיון שנראה כעונה אמן אחר ברכותיו, לכן טוב שיזדרז לומר "מזמור לתודה" וכשיגמור החזן "ברוך שאמר" – יענה אמן. ואם סיים קודם שסיים החזן ולא התחיל לומר "מזמור לתודה" – יענה אמן, כיון שהאיסור של אי עניית אמן חמור מאוד[6].

עא. נשים – מנהגנו שגם הנשים מברכות בשם ומלכות את ברכות התפילה, לכן יברכו את ברכת "ברוך שאמר" וברכת "ישתבח" בשם ומלכות[7].

[1] בא"ח פרשת ויגש סעי' ז' .עוד יוסף חי פרשת ויגש סעי' ה'. כה"ח סי' מ"ח ס"ק א' וסי' נ"א ס"ק א', ב'.

[2] כה"ח סי' נ"א ס"ק א'.

[3] בא"ח פרשת ויגש סעי' ז'. כה"ח סי' נ"א ס"ק א'.

[4] בא"ח פרשת ויגש סעי' ז'. עוד יוסף חי פרשת ויגש סעי' ז'. כה"ח סי' נ"א ס"ק א'.

[5] ציפורן שמיר סי' ב' סעי' י"ט. מחזיק ברכה סי' נ"א. כה"ח סי' נ"א ס"ק ב', ועי' בית עובד עמ' ס"ו.

[6] שו"ע סי' נ"א סעי' ב'. כה"ח שם ס"ק ג', ד'.

[7] עי' כה"ח סי' ע' ס"ק א'. ודעת מרן הרב זצ"ל היא שנשים מתפללות את נוסח התפילה ללא שינוי (פרט לברכת "שעשני כרצונו").