תגית: תצוה

״מתיר אסורים״ ו״זוקף כפופים״

"מתיר אסורים" ו"זוקף כפופים" כ. טעה בסדר הברכות – טעה וברך "זוקף כפופים" לפני "מתיר אסורים" יברך "מתיר אסורים" בשם ומלכות[1] , אף שיש חולקים[2],

״פוקח עיורים״

"פוקח עיוורים" יט. ברכת "פוקח עיוורים" פירושה הפוקח את עינינו שהיו סגורות בשעת השינה ועכשיו נפקחו[1], וגם סומא מברך ברכה זו בשם ומלכות מהטעם דלעיל

״הנותן לשכוי בינה״

"הנותן לשכוי בינה" יז. "הנותן לשכוי בינה" – פירושו הנותן לתרנגול בינה[1] להבחין בין אמצע היום לאמצע הלילה[2], ויש עוד טעמים ופירושים עפ"י הסוד[3]. יח.

ברכת ״אלהי נשמה״ ו״אשר יצר״

ברכת "אלוקי נשמה" ו"אשר יצר" יא. פתיחתה בברוך – ברכת "אלוקי נשמה" אינה פותחת ב"ברוך" מפני שהיא ברכת ההודאה, ויסמוך אותה לברכת "אשר יצר" כדי

דינים כלליים

דינים כלליים בברכות השחר  א. תחילת הדיבור בבוקר – כשיעור האדם משנתו, טוב שלא ידבר כלל, אלא תחילת דיבורו יהיה במצווה, לברך ליוצר נשמתו, דהיינו

מבית ומחוץ

"עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר:" (פרק ו' פסוק י"ד) מכאן רמז לאדם: מי שרוצה להיות בתוך

מתי מתמלאת הסאה

"קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם" (פרק ו' פסוק י"ג) קץ כל בשר. שקצבתי להם זמן ק"כ שנה: בא לפני. שקבעתי

חינוך – גערה או הכאה

"אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ:" (פרק ו' פסוק ט') "דבר אחר, ללמדך שעיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים

מעשר יום השביעי

סיפר מרן  זצ"ל: דודי, הרה"ג חכם יהודה צדקה זצוק"ל, ראש ישיבת "פורת יוסף", נסע פעם ללונדון כדי לאסוף כסף לישיבה. הייתה זו נסיעתו הראשונה והרה"ג

אור התשובה

"וַיַּעַשׂ יְהֹוָה אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם" (פרק ג' פסוק כ"א) מובא במדרש (בראשית רבה פ"כ י"ב) שבתורתו של רבי מאיר כתוב "כתנות אור"

דילוג לתוכן