"עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר:" (פרק ו' פסוק י"ד)
מכאן רמז לאדם: מי שרוצה להיות בתוך "תיבה", שתגן עליו ושתהיה לו כפרה על כל עוונותיו, עליו להיות "מבית ומחוץ" – יתנהג בחוץ כפי שהוא מתנהג בפנים.
ישנם אנשים האמונים להיות "יהודי בביתו ואדם בצאתו".
לצערנו, גם אם בביתם הם מבינים שצריכים לחבוש כיפה לראשם ולקיים מצוות כפי יכולתם, בחוץ – הם רוצים להראות את עצמם "כמו כולם". על כך אומרת התורה שצריך להיות מצופה ב"כופר" מבית ומחוץ, ללא שום הבדל.
