תגית: שני ימים טובים

"ויברך דוד" פב. עמידה בו – באמירת "ויברך דוד" יעמוד עד שיגיע למילים: "אשר בחרת באברם"[1]. פג. לא ישתחווה – כשמגיע לתיבות: "מודים אנחנו לך"

פסוקי דזימרה עב. אמירתם בנחת – יזהר לומר את פסוקי דזמרה בנחת ולא במרוצה כדי שלא יבלע מילים כיון שבכל אות ואות מהם יש סודות

"ברוך שאמר" סה. אחיזת הציציות – לפני שאומר "ברוך שאמר" יעמוד ויאחז את שתי הציציות שלפניו ביד ימינו עד גמר הברכה, ובסיומה ינשקם ויניחם מידו[1].

מזמורים שמוסיפים בשבת ויו"ט נט. "השמים מספרים" – בשבת ויו"ט נוהגים לומר מזמור "השמים מספרים"[1] וכו', והמקובלים והמדקדקים נוהגים לומר מזמור זה גם בחול המועד,

"למנצח בנגינות" נז. בצורת המנורה – טוב לומר את מזמור[1] "למנצח בנגינות" כשהוא מצויר לפניו בצורת המנורה כיון שבציור המנורה נרמזו שמות קדושים, ואם אין

זמירות לפני "ברוך שאמר" לט. סמיכת "הודו" לקורבנות – טוב לסמוך מזמור "הודו" לקרבנות, כיון שהיו אומרים אותו בשעת הקרבת קרבן התמיד בבית המקדש בבוקר

ברייתא של ר' ישמעאל לב. הבנה בקריאה – כדי שקריאת כל הפרקים הנ"ל תחשב לאדם כלימוד משנה וגמרא, צריך להבין את תוכן הדברים שאומר ולכן

פרשת העקידה ו. זכות העקידה לדורות – פרשת העקידה היא זכות לעם ישראל לכל הדורות, ועניינה הוא שנזכר לטובה לפני הקב"ה. וטוב לכוון באמירתה שאנחנו

קרבנות עד "הודו" א. תפילת חנה – קודם שמתחיל להתפלל תפילת שחרית טוב שיאמר את תפילת חנה[1] שבכוחה לכרות החיצונים המעכבים את התפילה. ונוהגים לומר

זמן התפילה נב. לכתחילה – לכתחילה צריך להתפלל תפילת י"ח מיד כשתנץ החמה. אמנם אם לא התפלל בזמן זה יכול להתפלל עד ד' שעות (זמניות)