תגית: שני בני יונה חוטא

"קדיש יתום" סו. יתום באמירת קדיש לאחר "ישתבח" – יש שנהגו לומר על נפטר בשנה הראשונה וביום פטירתו (יארציי"ט), את הקדיש שלאחר "ישתבח" ("קדיש ברכו").

"ברכו" נט. לא יזוז ממקומו – מי שאומר "ברכו את ה' המבורך" לא יזוז ממקומו להפוך את פניו עד שיענה אחריו הקהל "ברוך ה' המבורך"

"יהא שמיה רבא"  מד. כ"ח תיבות – בקדיש מהמילים "יהא שמיה רבא" עד "דאמירן בעלמא" צריך שיהיו כ"ח תיבות, ולכן יאמר: "לעילא מן כל" ולא

ענית אמן  כו. פירוש המילה 'אמן' – למילה 'אמן' ישנם שני פירושים: הראשון – אמת, השני  – כן יהי רצון. בברכות שהם שבח והודאה יכוון

הקדיש א. לשון ארמי – את נוסח הקדיש תיקנו לומר בלשון ארמית כיון שעפ"י הסוד יש לו חשיבות מיוחדת שבעזרתו עולים העולמות, והקליפות מבינות לשון

הפסולים להצטרף למניין ט. חרש, אילם – חרש המדבר ואינו שומע או אילם השומע ואינו מדבר, מצטרפים לקדיש בתנאי שיהיה במניין רוב פקחים, אבל בחזרת

מניין א. דבר שבקדושה בעשרה – כל דבר שבקדושה לא יהיה בפחות מעשרה אנשים, שנאמר[1]: "ונקדשתי בתוך בני ישראל", ולכן אין אומרים קדיש, קדושה, "ברכו"

הפסקה ב"קרבנות" ובזמירות קב. הפסקה עד "ברוך שאמר" – כשאומר "קורבנות" עד "ברוך שאמר" רשאי להפסיק ולענות קדיש או קדושה, אמן דברכות וכל דבר שבקדושה.

ברכת "ישתבח"  צב. מעלת "ישתבח" – ברכת "ישתבח" היא שבח עצום ונורא, ויש אומרים שתיקנה אברהם אבינו. בברכה זו ישנם י"ג שבחים שהם "שיר ושבחה"

שירת הים פט. אמירתה בשמחה ובדיקדוק – שירת הים יאמרה בנעימה, בשמחה ובדקדוק התיבות והטעמים כאילו הוא עומד בתוך הים בשעת הנס, ויש בזה סגולה