״קדיש יתום״

"קדיש יתום"

סו. יתום באמירת קדיש לאחר "ישתבח" – יש שנהגו לומר על נפטר בשנה הראשונה וביום פטירתו (יארציי"ט), את הקדיש שלאחר "ישתבח" ("קדיש ברכו"). ואם אומר הקדיש נמצא בזמירות – יכול לומר את הקדיש עם הקהל שהגיעו ל"ישתבח", והמדקדקים יזהרו שלא לעשות כך ויאמרו את הקדיש רק אם סיימו כבר את אמירת "ישתבח". וטוב לבטל מנהג זה, ויאמר את הקדיש שלאחר "ישתבח" רק הש"ץ[1].

סז. קדיש קודם "עלינו לשבח" – קדיש שקודם "עלינו לשבח" נקרא "קדיש יתום", ויש בו תועלת גדולה לנפטר אם אומרים אותו לזכותו בתוך הי"ב חודש, וביום השנה לפטירתו בשחרית, במנחה ובערבית (ועיין לקמן בזמן שבו מתחילים לומר קדיש בשבוע שחל בו היארציי"ט). ובאמירת הקדיש ישנן שתי מעלות: מעלה ראשונה היא שאמירתו מצילה מדינה של גיהינם, והשנייה שמכניסה אותו לגן עדן ומעלה אותו ממדרגה למדרגה, ולכן אומרים קדיש זה גם בשבת ויו"ט[2].

סח. קודם אמירת הקדיש – טוב לומר קודם "קדיש יתום" פסוקים מ"אלפא ביתא"[3] המתחילים באותיות שמו של הנפטר עליו אומר את הקדיש. וכנגד כל אות יאמר פסוק אחד בלבד, ויאמר אותו בלחש (וכל זה בתנאי שיש לו שהות לומר זאת)[4].

סט. אמירתו פחות מי"ב חודשים – יש שנוהגים לומר "קדיש יתום" פחות מי"ב חודשים מלאים כדי שלא יאמרו על הנפטר שהוא רשע, כיון שמשפט רשעים בגיהינום הוא י"ב חודש[5], והקדיש הוא כדי להצילו מגיהינם. ולדעת האר"י יכולים לומר קדיש גם בשבוע האחרון מהטעמים דלעיל, אך מפני ההמון נהגו להחסיר שבוע אחד בחודש הי"ב[6].

ע. בחודש הי"ב – נהגו לעשות לימוד לעילוי נשמת הנפטר בסוף החודש האחד עשר ואח"כ הולכים לקברו. וקוראים ליום זה: "יום השנה החסירה", ופוסקים מלומר קדיש שבוע אחד בתחילת החודש הי"ב, ואח"כ ממשיכים לומר קדיש עוד שלושה שבועות עד סיום השנה[7].

עא. בסיום י"ב חודש פוסקים לומר הן את הקדישים שאומרים היתומים, והן את הקדיש "בתרא" שקודם "עלינו לשבח". אבל קדיש שאומרים לאחר הלימוד, שאומרו כל אדם, יאמרו גם היתומים ואפילו בשבוע שמפסיקים בתוך הי"ב חודש כדלעיל[8].

עב. קדיש בשבוע האזכרה – לאחר השנה הראשונה, אם חל יום הפטירה באמצע השבוע, מתחילים לומר קדיש בליל שבת לאחר אמירת פרק "במה מדליקין" וכו' וממשיכים לאומרו עד תפילת המנחה שביום הפטירה. ואם חל יום הפטירה בשבת מתחילים לומר קדיש בליל שבת שבשבוע שלפני יום הפטירה וממשיכים עד תפילת מנחת שבת של יום הפטירה[9].

עג. כשאין מי שיאמר קדיש על נפטר – אדם שמת בלא בנים, ב"מ ואין לו קרובים, או שקרוביו אינם רוצים או אינם יכולים לומר עליו קדיש, או מי שנפטר ובניו עדיין קטנים – שוכרים אדם שיאמר עליו קדיש[10].

עד. קדיש ע"י קרוב – אעפ"י שאפשר לשכור אדם שיאמר קדיש על הנפטר מכל מקום עדיף שאת הקדיש יאמר אחד מהקרובים ומשאר בשרו[11]. ומעלת הבן שאומר קדיש על אביו ואימו – אין למעלה ממנה[12].

עה. קדיש עבור כל הנפטרים – יש מקומות שנהגו שאת ה"קדיש דיתמי", דהיינו הקדיש שקודם "עלינו לשבח", אומר רב העיר בעד כל מתי ישראל שלא זכו לבנים, כדי להצילם מגיהינם[13].

עו. כשאומר קדיש עבור מי שאינו קרובו – מי שאומר קדיש על נפטר שאינו קרובו, יאמר קודם "תנא דבי אליהו" שלפני "קדיש דיתמי" נוסח זה: "הריני מוכן לומר עתה קדיש וברכו כתקנת חז"ל, שתיקנו לאומרו אחרי קריאת 'פיטום הקטורת' קודם אמירת 'עלינו לשבח', והריני מכוון באמירת קדיש זה לתועלת נפש פלוני (או פלונית) בן פלונית לעורר הרחמים למנוחת נפש(ה) רוח(ה) ונשמת(ו/ה) במנוחות שאננות בגן עדן", ואח"כ יאמר "תנא דבי אליהו" וכו' וקדיש[14]. ובסוף היום יאמר תפילה זו: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלקי אבותינו, שתחוס ותרחם ברוב רחמיך וחסדיך, על נפש רוח ונשמה של פלוני (או פלונית) בן פלונית, ולמען הקדישים שאמרתי אני עבדך היום הזה, תבטל כל המקטרגים והמשטינים, ויעמדו מליצי יושר להמליץ טוב על נפשו (נפשה) ורוחו (ורוחה) ונשמתו (ונשמתה), ותלוה אליהם השלום, וישבו במנוחת שלום השקט ובטח, ותגביר חסדיך על מידת הדין, ויתמתקו הגבורות הקשות על ידי פלא העליון שהוא חסדים גדולים ורחמים גמורים, יהיו לרצון אמרי פי והגיון ליבי לפניך ה' צורי וגואלי"[15].

עז. קדיש על ב' נפטרים – יש מי שאומר שיכול לומר קדיש אחד על שני נפטרים, ואם עושה כך יאמר את הבקשות הנ"ל על שני נפטרים[16].

עח. מי שקולו נמוך – גם מי שקולו נמוך ואינו נשמע בין אומרי הקדישים האחרים, יכול לומר קדיש. ואף על פי כן ישתדל שלפחות שניים מהקרובים אליו ישמעו אותו[17].

עט. "רבנן" – נהגו לומר אחרי "קדיש דיתמי" שקודם "עלינו לשבח": "רבנן ברכו את ה' המבורך", ויש שאין נוהגים לומר "רבנן" – וכל אחד יעשה כמנהגו[18].

פ. "ברכו" ע"י כמה אנשים – אם יש כמה אנשים שאומרים "קדיש דיתמי" יכולים כולם לומר: "ברכו את ה' המבורך"[19].

[1] בא"ח פרשת ויגש סעי' ט"ז. שו"ת רב פעלים ח"ב סי' י"ב.

[2] בא"ח פרשת ויחי סעי' י"ב. עוד יוסף חי פרשת ויחי סעי' ד', ה'. כה"ח סי' נ"ה ס"ק כ'.

[3] תהלים קי"ט.

[4] בא"ח פרשת ויחי סעי' י"ב.

[5] עדיות פ"ב מ"י.

[6] בא"ח פרשת ויחי סעי' י"ד. כה"ח סי' נ"ה ס"ק כ"ד, כ"ה.

[7] בא"ח פרשת ויחי סעי' י"ד. שו"ת רב פעלים ח"ג סי' ל"ב. בעניין שנה מעוברת עיין שו"ת רב פעלים ח"ד סי' מ"א.

[8] בא"ח פרשת ויחי סעי' י"ד. כה"ח סי' נ"ה ס"ק כ"ה.

[9] בא"ח פרשת ויחי סעי' י"ד. שו"ת רב פעלים ח"ג סי' ל"ב. כה"ח סי' נ"ה ס"ק כ"ג.

[10] שו"ת רב פעלים ח"ד סי' ז'. בית יוסף יו"ד סי' ת"ג.

[11] שו"ת רב פעלים ח"ד סי' ז'.

[12] שו"ת תורה לשמה סי' תי"ב.

[13] שו"ת רב פעלים ח"ד סי' ז'.

[14] שו"ת רב פעלים ח"ד סי' ז'. כה"ח סי' נ"ה ס"ק ל'.

[15] בא"ח פרשת ויחי סעי' ט"ו. שו"ת רב פעלים ח"ד סי' ז'. שו"ת תורה לשמה סי' תי"ב.

[16] כה"ח סי' נ"ה ס"ק כ"ט. שו"ת תורה לשמה סי' תי"ב. וה"ה בעניין נר אחד על שני נפטרים.

[17] בא"ח פרשת ויחי סעי' ט"ז. שו"ת רב פעלים ח"ב סי' י"ד. כה"ח סי' נ"ה ס"ק ל"ב.

[18] בא"ח פרשת ויחי סעי' י"ג.

[19] אחרונים.