״ברכו״

"ברכו"

נט. לא יזוז ממקומו – מי שאומר "ברכו את ה' המבורך" לא יזוז ממקומו להפוך את פניו עד שיענה אחריו הקהל "ברוך ה' המבורך" וכו'[1].

ס. כששמע ציבור עונים – מי ששמע את הציבור עונים "ברוך ה' המבורך" וכו' ולא שמע את החזן אומר "ברכו את ה' המבורך" – יש אומרים שיענה "אמן", ויש אומרים שיענה עימהם "ברוך ה' המבורך" וכו', וכן נוהגים[2].

סא. כששומע חזן עונה – אם שומע שהחזן עונה אחרי הקהל "ברוך ה' המבורך" וכו' – לא יענה יחד איתו, אלא יאמר "אמן" ויכוון: אמת[3].

סב. פעם ביום – ישתדל כל אדם לענות "ברכו" בציבור, לפחות פעם אחת ביום[4].

סג. פסוקים באמירתו – יש נוהגים לומר פסוקים כשהחזן אומר "ברכו את ה' המבורך", ורבים אינם אומרים אותם, וכן ראוי לנהוג[5].

סד. הגבהה בענייתו – יש נוהגים שכשעונים "ברוך ה' המבורך" וכו' מתרוממים מעט ממקומם, כהידור שקמים לפני זקנים ונכבדים, וכן ראוי לנהוג[6].

סה. המתפלל יחיד – אם מתפלל ביחיד, כשמגיע למקום שאומרים בציבור "ברכו" יאמר במקום זה ברייתא זו[7]: "אמר ר' עקיבא: חיה אחת עומדת ברקיע ושמה ישראל וחקוק על מצחה ישראל, עומדת באמצע הרקיע ואומרת: 'ברכו את ה' המבורך' וכל שרי מעלה עונין אחריה: 'ברוך ה' המבורך לעולם ועד'". ולא יאמר אותה קודם "ישתבח" כיון שאין להפסיק באגדה זו בין "ישתבח" ל"יוצר", אלא יאמרה רק במקום "ברכו" שלפני "עלינו לשבח" ובמקום ה"ברכו" שלפני תפילת ערבית[8].

[1]בא"ח פרשת ויגש סעי' י"ז. עוד יוסף חי פרשת ויחי סעי' כ"ב. כה"ח סי' נ"ז ס"ק ב'.

[2] בא"ח פרשת ויגש סעי' י"ז. עוד יוסף חי פרשת ויחי סעי' כ"ג. כה"ח סי' נ"ז ס"ק א'.

[3] עוד יוסף חי פרשת ויחי סעי' כ"ג. כה"ח סי' נ"ז ס"ק א'.

[4] עוד יוסף חי פרשת ויחי סעי' כ"ד. כה"ח סי' נ"ז ס"ק ג'.

[5] שו"ע סי' נ"ז סעי' א' בהגה. כה"ח שם ס"ק ו'. עוד יוסף חי פרשת ויחי סעי' י'. סידור אהלי יעקב עמ' מ"ט.

[6] עוד יוסף חי פרשת ויחי סעי' י'. סידור אהלי יעקב עמ' מ"ט.

[7] פרקי היכלות רבתי פרק ל"א אות ד'.

[8] בא"ח פרשת ויגש סעי' י"ח. כה"ח סי' נ' ס"ק ט'.

דילוג לתוכן