תגית: "קבלת שבת" ו"במה מדליקין" בימים מיוחדים

ביקור חולים כהלכה

"וַיֵּרָא אֵלָיו יְהֹוָה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא" (פרק י"ח פס' א') סיפר מרן הרב זצ"ל: היה לי שכן שהיה מכהן ברבנות באחת הקהילות שבאמריקה. באחד מימי השלישי

שבח מעלת משה רבינו

"וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר:" (פרק י"ח, פסוק כ"ז) אמרו חז"ל (חולין פ"ט, ע"א): "גדול מה שנאמר במשה ואהרן יותר ממה שנאמר באברהם אבינו", וכן יותר ממה

צדקה ומשפט

"וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְהֹוָה לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט" (פרק י"ח פסוק י"ט) אצל דוד המלך היפך הכתוב את הסדר (שמואל ב', ח', ט"ו): "ויהי דוד עושה משפט

כבוד ציצית

כבוד ציצית נג. נשיקת הציציות – כשמוציא את הטלית גדול או הטלית קטן ללובשו, וכן כשמקפל אותם להניחם בכיסם, ינשק את הציציות משום חבוב מצווה,

זמן ציצית

זמן ציצית מז. לילה – לילה לאו זמן ציצית הוא, שנאמר: "וראיתם אותו"[1] – פרט לכסות לילה, אמנם כל זה הוא בטלית גדול אך טלית

יראתו וחכמתו קודמת למילתו

"וּבֶן שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר לְדֹרֹֽתֵיכֶם" (פרק י"ז פסוק י"ב) סיפר מרן זצ"ל: לאחד משופטי בית המשפט הבכירים בארץ נולדו נכדים, תאומים. יום

הלוך ונסוע הנגבה

"וַיִּסַּע אַבְרָם הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה:" (פרק י"ב, פסוק ט') יש לבאר בדרך רמז את הפסוק: בנסיעתו הנגבה, רצה אברהם אבינו ללמד לבניו לדורות, שתמיד צריך

קיום מצוות לשמה

"וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְהֹוָה" (פרק י"ב, פסוק ד') בעל האור החיים הקדוש ביאר (שם, ד"ה "עוד ירצה") שלמרות שהקב"ה הבטיח לאברהם אבינו ברכות

תורה מחזרת אחר אכסניה שלה

וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה: (פרק י"ב פסוק ב') "דבר אחר "ואעשך לגוי גדול" – זה שאומרים אלהי אברהם. "ואברכך" – זהו שאומרים אלהי

דילוג לתוכן