"וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר:" (פרק י"ח, פסוק כ"ז)
אמרו חז"ל (חולין פ"ט, ע"א): "גדול מה שנאמר במשה ואהרן יותר ממה שנאמר באברהם אבינו", וכן יותר ממה שנאמר בדוד המלך:
דוד המלך ע"ה אמר (תהלים כ"ב, ז'): "ואנכי תולעת ולא איש" – אמנם אינו איש אבל כתולעת הוא נחשב, כלומר יש לו חשיבות כלשהי.
אברהם אבינו אמר (בראשית, י"ח, כ"ז): "ואנכי עפר ואפר" – וגם יש לו עדיין מעט חשיבות, כשל עפר.
אך משה רבינו אמר (שמות, ט"ז, ז'): "ונחנו מה" – ללא כל חשיבות.
אין כוונת חז"ל לומר שאברהם אבינו ודוד המלך ע"ה קטנים בענווה ממשה רבינו. חז"ל דייקו בלשונם "גדול מה שנאמר" – דהיינו: בדיבורם עם הקב"ה.
כאשר דיבר אברהם עם הקב"ה ואמר לו "ואנכי עפר ואפר", דוד המלך דיבר עם הקב"ה ואמר לו "ואנכי תולעת ולא איש", אבל משה רבינו ע"ה בענוותנותו דיבר עם בני ישראל ואמר להם "ונחנו מה" – וזה שבחו.
