תגית: "קבלת שבת" ו"במה מדליקין" בימים מיוחדים

עשרת ימי תשובה – "עושה השלום" סג. בתפילה ובקדיש – בסיום "אלוקי נצור" שבתפילת י"ח אומרים "עושה השלום" וכו'. בקדישים חותמים כרגיל: "עושה שלום", חוץ

עשרת ימי תשובה – "זכרנו" ושאר הוספות נה. הוספות שונות – בעשרת ימי תשובה מוסיפים: בברכת אבות – "זכרנו לחיים" וכו'. בברכת "אתה גיבור" –

עשרת ימי תשובה – "המלך המשפט" נב. "המלך המשפט" בחתימה – בכל השנה כולה חותמים בברכת "השיבה שופטנו" בנוסח: "מלך אוהב צדקה ומשפט" חוץ מהימים

עשרת ימי תשובה – "המלך הקדוש" מד. "המלך הקדוש" בחתימה – כל השנה חותמים בסיום הברכה השלישית "האל הקדוש", ומתפילת ערבית של ליל א' של

"על הנסים" לט. מקום אמירתו – בחנוכה ובפורים אומרים "על הנסים" בעמידה בברכת ההודאה לפני שאומר "ועל כולם" וכו'[1]. מ. שכח לאומרו – אם שכח

״יעלה ויבוא״  כו. מקום אמירתו – בראש חודש בכל התפילות, ובתפילות של חול המועד אומרים "יעלה ויבוא" וכו' באמצע ברכת "רצה" אחרי התיבות "עבודת ישראל

תפילת "עננו" יד. מקום אמירת "עננו" – בתענית ציבור ובתענית יחיד אומר היחיד תפילת "עננו" בברכת "שומע תפילה" קודם שאומר "כי אתה שומע" וכו' שבסיום

"אתה חוננתנו" א. הבדלה – לדעת הרמב"ם[1] מצות עשה מהתורה להבדיל במוצאי שבת בדיבור (בתפילה), ומדברי סופרים צריך להבדיל גם על היין, ויש אומרים שההבדלה

"עושה שלום" צב. הפסיעות – קודם שאומר "עושה שלום" וכו' יפסע ג' פסיעות לאחוריו. ולכתחילה יעשה את ג' הפסיעות עקב בצד אגודל דהיינו ראש הנעל

הבקשות שבסוף התפילה פז. קודם "אלקי נצור" – קודם שאומר "אלוקי נצור" יש נוהגים לומר[1]: "שיר למעלות אשא עיני" וכו'. ויש נוהגים לומר מזמור[2] "אלוקים