תפילת ״עננו״

תפילת "עננו"

יד. מקום אמירת "עננו" – בתענית ציבור ובתענית יחיד אומר היחיד תפילת "עננו" בברכת "שומע תפילה" קודם שאומר "כי אתה שומע" וכו' שבסיום הברכה. ולא יסיים בחתימה מיוחדת אלא יחתום בברכת "שומע תפילה"[1].

טו. זמן אמירתו – יחיד אומר "עננו" בכל התעניות בתפילת שחרית ומנחה בלבד, אך לא בתפילת ערבית שבליל התענית. אך בליל תשעה באב אומר "עננו" גם בתפילה ערבית[2].

טז. כשאינו מתענה – יחיד שאינו מתענה בתענית הציבור מסיבה כלשהיא (כגון חולה וכדו') – לא יאמר "עננו" אפילו אם מתפלל עם ציבור שמתענים, ואפילו בתענית מד' תעניות[3].

יז. שכח לאומרו – אם הוא מתענה ושכח לומר "עננו", אם אמר תיבות "ברוך אתה" אך עוד לא אמר תיבת "ה'" שבסיום ברכת "שמע קולנו" – מפסיק ואומר "עננו" וכו' וחוזר ואומר "כי אתה שומע" וכו', אבל אם הזכיר תיבת "ה'" שבסיום ברכת "שמע קולנו" – יסיים שומע תפילה ולא יאמר שם "עננו", ויכול לאומרו אחרי "יהיו לרצון" וכו' הראשון[4].

יח. בתענית יחיד – אם מתענה תענית יחיד אך לא קיבלה בפיו בתפילת המנחה של היום הקודם – אינו אומר "עננו". אך אם מתענה בתענית שלא היה יכול לקבל אותה עליו מאתמול, כגון: תענית חלום, והמתענה בגלל שנפלו תפיליו וכדו' – אומר "עננו"[5].

יט. כשטעה ואכל או שתה – אם טעה ואכל או שתה בתענית ציבור – חייב להמשיך להתענות, ויאמר "עננו"[6].

כ. כשציבור קיבלו תענית על עצמם – אם הציבור קיבלו עליהם תענית, כגון: שלא ירדו גשמים או על צרה כלשהיא או שובבי"ם או על מיתת צדיקים או שגזרו תענית כדי שיחזרו בתשובה וכדו' – ישנה מחלוקת האם יש להם דין של תענית ציבור כדי שיוכל הש"ץ לומר "עננו" כברכה בפני עצמה, וכל אחד יעשה כמנהגו[7].

כא. אמירה ע"י הש"ץ – בתענית ציבור אומר הש"ץ תפילת "עננו" בחזרה, בין ברכה שביעית לברכה שמינית, דהיינו אחרי ברכת "גואל ישראל" וקודם ברכת "רפאנו". ובחזרה חותם בה: "ברוך אתה ה' העונה לעמו ישראל בעת צרה"[8].

כב. כשש"ץ שכח לאומרה – אם בחזרת הש"ץ שכח הש"ץ לומר "עננו" לאחר ברכת "גאל ישראל" והתחיל כבר את ברכת "רפאנו" – כל עוד לא אמר תיבת "ה'" שבסיום ברכת "רפאינו" – יפסיק ויאמר "עננו" עם חתימת הברכה וימשיך "רפאנו" וכו'. אבל אם הזכיר תיבת "ה'" של ברכת "רפאנו", ואפילו אם  עוד לא אמר תיבות: "רופא חולי עמו ישראל" – לא יאמר שם "עננו", אלא ימשיך בתפילתו ויאמר "עננו" בברכת "שמע קולנו" כמו היחיד, ולא יחתום בה בחתימה המיוחדת אלא יחתום: "שומע תפילה"[9].

כג. אם שכח הש"ץ ולא אמר "עננו" לא במקומה ולא בברכת "שומע תפילה", ונזכר אחרי שאמר תיבת "ה'" של חתימת הברכה של "שמע קולנו" – אינו מפסיק לומר "עננו" אלא ימשיך ולא יאמר "עננו". וכן הוא הדין אם סיים את ברכת "שומע תפילה", אפילו שעדיין לא התחיל "רצה" ונזכר שלא אמר "עננו" – ימשיך בסדר התפילה ויאמר "רצה" וכו'. בשני המקרים הנ"ל, לאחר שמסיים את התפילה, דהיינו שאומר הש"ץ "יהיו לרצון אמרי פי" וכו' – יאמר שם "עננו", אך לא יחתום בברכה, ואח"כ חוזר ואומר שוב "יהיו לרצון" וכו'[10].

כד. ש"ץ שאינו מתענה – ש"ץ שאינו מתענה אינו יכול לעבור לפני התיבה ביום התענית. ואם טעו והעלו אותו או שאין שם אדם אחר שיכול להיות ש"ץ – אפילו שיש שם עשרה שמתענים, לא יאמר "עננו" בין "גואל ישראל" ל"רפאנו", אלא יאמר "עננו" ב"שמע קולנו" כדין היחיד[11].

כה. כשאין שישה מתענים – אם אין בבית הכנסת שישה אנשים שמתענים בתענית ציבור – לא יכול לומר הש"ץ "עננו" בברכה בפני עצמה (דהיינו בין "גואל" ל"רופא"), אפי' אם הוא צם, אלא יאמרה ב"שמע קולנו"[12].

[1] שו"ע סי' תקס"ה סעי' א'.

[2] עי' שו"ע סי' תקס"ה סעי' ג'.  כה"ח שם ס"ק י"ד, טו"ב.

[3] כה"ח סי' תקס"ה ס"ק ו'.

[4] שו"ע סי' תקס"ה סעי' ב'. כה"ח שם ס"ק י"א.

[5] שו"ע סי' תקס"ב. סידור בית עובד עמוד 172. אחרונים.

[6] שו"ע סי' תקס"ח סעי' א'. כה"ח שם ס"ק כ"ב. כה"ח סי' תקמ"ט ס"ק ז'.

[7] שו"ע סי' תקס"ו סעי' ב'. כה"ח שם ס"ק כ"ה -כ"ז. נתיבי עם סי' תקס"ח.

[8] שו"ע סי' תקס"ה סעי' א'.

[9] שו"ע סי' קי"ט סעי' ד'. כה"ח שם ס"ק כ"ג, כ"ד, כ"ז.

[10] כה"ח סי' קי"ט ס"ק כ"ה, כ"ח.

[11] שו"ע סי' תקס"ו סעי' ה'. כה"ח שם ס"ק מ"א.

[12] שו"ע סי' תקס"ו סעי' ג'. כה"ח שם ס"ק כ"ח, ל"ב, ל"ג.

דילוג לתוכן