תגית: עלות השחר

כלים שונים פג. כלי עץ – נוהגים לא להכשיר כלי עץ בגלל שיש להם הרבה סדקים. ובכל מקרה אם רוצה להכשירם – יכשירם בהגעלה. (שו"ע תנא סע' יז. ביאור הלכה שם). פד. כלי עץ וכד' שליטשו אותו במקום להגעילו –

כירים תנורים ופלטה עב. תנורי אבן – תנורים וכירים הבנויים מאבנים ולבנים, אפשר ללבנם ולהכשירם לפסח. וטוב לשאול חכם כיצד לעשות זאת. (שו"ע תנא סע' ח). עג. תנור אפיה – אין להכשיר תנור אלא בשעת הדחק, מכיון שבתוך דפנות הדלת

שיש וכיורים סד. כיור חרסינה – מנקים אותו בכל החורים והסדקין, מיבשים אותו, ואחר כך מערים עליו מים רותחין. וניתן להכשירו אף על פי שהוא עשוי חרס כיוון שהוא בד"כ בולע חמץ פגום שאינו ראוי לאכילה. יש מחמירים ואחרי ההכשרה

שולחנות נט. שולחן סלון – צריך לשטוף היטב. ואם לפעמים אוכלים עליו ללא מפה – טוב להחמיר ולערות עליו מים רותחים. ואם יודע שאין דרכו להשתמש בשלחן ללא מפה, או שלא אוכלים עליו חמץ חם – אין צריך לערות עליו

כלי זכוכית נב. סירי זכוכית – אין להם הכשרה. ואף המתירים להכשיר כלי זכוכית לא התירו בזכוכית שלנו שמוסיפים לה חומרים שונים בעת יצירתה. (שו"ע תנא סע' כג). בדיעבד, שבישל בהם בפסח – יעשו שאלת חכם. נג. כוסות זכוכית לחם

סירים לח. סירי אלומיניום – צריכים הכשרה על ידי הגעלה, ומאחר ומצוי בתחתיתם כעין גומות שחורות צריך לנקותם היטב לפני ההגעלה. ואם נשארו כתמים ללא ממשות, אין הם מעכבים. ואם יש בהם ממשות – אפשר לשורפם באש. (שו"ע תנא סע'

סכו"ם לג. סכו"ם שאין להם קת עץ או פלסטיק – הכשרם בהגעלה, ואפשר גם לשפוך עליהם מים רותחים מתוך מיחם שרתחו בו המים, אך לא מתוך תרמוס או כלי אחר שלא רתחו בו המים. (שו"ע תנא סע' ג). לד. סכו"ם

הגעלה טז. למי מיועדת "הגעלה" – הכשרה כלי על ידי "הגעלה" במים מיועדת לכלים אשר השימוש הרגיל שלהם הוא בדבר חם ורטוב, כגון: סירים, מצקות, צלחות, קערות, כפות ומזלגות וכל דבר שדרך להשתמש בו בלח ברותחין. יז. ניקוי – לפני