כלי זכוכית
נב. סירי זכוכית – אין להם הכשרה. ואף המתירים להכשיר כלי זכוכית לא התירו בזכוכית שלנו שמוסיפים לה חומרים שונים בעת יצירתה. (שו"ע תנא סע' כג). בדיעבד, שבישל בהם בפסח – יעשו שאלת חכם.
נג. כוסות זכוכית לחם – שהשתמשו בהם בחמין בחמץ, מכשירים בעירוי רותחין מכלי ראשון. ונוהגים להחמיר ולא מכשירים זכוכית שהשתמשו בחמין.
נד. כוסות זכוכית לקר – כלי זכוכית שהשתמשו בהם רק לשתייה קרה רגילה די להם שטיפה דהיינו שידיחם וישפשפם היטב במים כדי להסיר ולמרק האיסור הדבוק בהם בעין ואחר כך חוזר ושוטפם במים ללא שפשוף. (כה"ח שם ס"ק רצ"ג משם ר"ז).
נה. כוסות זכוכית למשקה חריף – כלי זכוכית שהשתמשו בהן עם משקה קר חריף כגון בירה, ויסקי וכד', משרים אותם במים קרים ג' ימים מעת לעת או שופכים עליהם מים רותחין מכלי ראשון. (עיין שו"ע תנא סע' כו רמ"א ונו"כ שם. בא"ח צו סע' יד. שו"ת רב פעלים ג, או"ח סי' כט).
נו. עירוי – כיצד מכשירים על ידי עירוי ג' ימים? ממלאים קערה גדולה במים ומכניסים לתוכה את כלי הזכוכית, וישאירם בתוך המים עשרים וארבע שעות ויותר, לאחר מכן יחליף המים, ימתין שוב עשרים וארבע שעות וכן בפעם השלישית ובכך הוכשרו. (שו"ע יו"ד קלה סע' יב).
נז. אם לא החליפו את המים והיו הכלים במים כמה ימים אין זה נחשב אלא כיום אחד. וכן אם שפכו המים לפני שעברו עשרים וארבע שעות אין זה אפילו יום אחד. (שו"ע שם).
נח. כלי הצריך עירוי ג' ימים – ניתן להכשירו על ידי הגעלה.
