שיש וכיורים
סד. כיור חרסינה – מנקים אותו בכל החורים והסדקין, מיבשים אותו, ואחר כך מערים עליו מים רותחין. וניתן להכשירו אף על פי שהוא עשוי חרס כיוון שהוא בד"כ בולע חמץ פגום שאינו ראוי לאכילה. יש מחמירים ואחרי ההכשרה הנ"ל מכסים אותו במכסה פלסטיק או מתכת ותבוא עליהם ברכה. (עיין שו"ע יו"ד קה סע' ב. כה"ח תנא ס"ק טוב, כ, פד, פה. מ"ב ס"ק יא, לז).
סה. מי שרגיל להשרות את כלי החמץ במים חמים בתוך הכיור – יכשירם כנ"ל ואחר כך חייב לכסות את הכיור במכסה פלסטיק כנ"ל.
סו. טוב לכסות בגבס את חיבור הכיור לשיש. ואם יש בכיור סדקים – ימלאם בחומר איטום או בגבס שעמיד למים.
סז. כיור מתכת – מנקים בכל החורים והסדקין ואחר כך מערים עליו מים רותחין. (שו"ע תנא סע' ה).
סח. משולשים שבכיור – אפשר להגעילם ברותחין בין אם הם עשויים מתכת ובין אם הם עשויים פלסטיק. אמנם יש לנקות היטב את כל החורים הנמצאים בהם, או אם הם מתכת – אפשר לשרוף את החורים. ונהגו להחליפם. (שם).
סט. שיש – יש לנקות היטב את השיש ואחר כך לערות עליו מים רותחין. אם מצויים בו חורים או סדקים – יסתמום בגבס וכדו', עם כל זאת, טוב לכסותו בנייר כסף או בנילון וכד'. (שו"ע תנא סע' ח).
ע. שיש שערכו עליו בצק או שבלע מרותחין, יניח עליו אבן או ברזל מלובן ויערה עליו רותחין. (עיין שו"ע תנא סע' יז ונו"כ שם). ואם יש חשש שיתקלקל – יערה עליו רותחין מכלי ראשון ללא אבן מלובנת ויכסהו במפה.
עא. שיש מלאכותי – אין לו הכשר וצריך לכסותו אחר הניקוי ועירוי רותחין. (מדין כלי חרס).
