הגעלה
טז. למי מיועדת "הגעלה" – הכשרה כלי על ידי "הגעלה" במים מיועדת לכלים אשר השימוש הרגיל שלהם הוא בדבר חם ורטוב, כגון: סירים, מצקות, צלחות, קערות, כפות ומזלגות וכל דבר שדרך להשתמש בו בלח ברותחין.
יז. ניקוי – לפני ההגעלה, יש לנקות את הכלי מכל לכלוך וחלודה. אבל אין חיוב לנקותו מן הכתמים שאין בהם ממשות.
יח. אם יש גומות בכלי ואי אפשר לנקותם היטב. ישרוף את אותם המקומות כדי שישרף החמץ שבתוכם, ואחר כך יגעיל אותו במים. ואם אי אפשר לנקות היטב את הגומות והסדקים וגם אי אפשר ללבן שם – אי אפשר להכשירו. (שו"ע תנא סע' ג. רמ"א שם סע' ד).
יט. "טלאי" שנעשה בכלי לאחר שהשתמשו בו בחמץ – מונע את פליטת החמץ וצריך להסירו קודם ההגעלה. אם היה הטלאי בסיר קודם שבישלו בו חמץ – אינו מעכב את הפליטה. (עיין שו"ע או"ח תנ"א סעי' י"ג וסעי' ג').
כ. ליבון קל – כל כלי שמועילה לו הגעלה, יכול ללבנו "ליבון קל" במקום הגעלה דהיינו לחמם את הכלי בכל צדדיו חום כזה גדול עד שיוכל להשרף קש שיונח על הכלי בצד השני של דופן הכלי שהוא מחמם עתה. (רמ"א שם).
כא. כיצד מגעילים? – מכניסים את כל הכלי לסיר גדול עם מים רותחים המעלים בועות, ומשהים את הכלי מעט בתוך המים, כדי שיפלוט הכלי את אשר בלע, ובזה הכלי מוכשר. (שו"ע תנא סע' ג, ה, ו – שו"ע תנב סע' ז).
כב. שטיפה – נוהגין לשטוף את הכלים במים קרים אחרי ההגעלה. (שם סע' ז. כה"ח שם ס"ק עד). ובדיעבד אין לחוש. (כה"ח שם ס"ק עה. מ"ב שם ס"ק לד).
כג. כלים שאי אפשר להגעיל – כלי שעלול להתקלקל במים רותחים, כגון כלים המדובקים בדבק, ואפילו אם רק הקת מודבקת בדבק – אי אפשר להכשירו בהגעלה. משום שיש לחוש שמא לא יגעילו יפה. (שו"ע תנא סע' א).
כד. כל כלי שאי אפשר לנקותו היטב, כגון נפה, שקי קמח, סלים של בד, מגרדת וכן כלי שפיו צר ואי אפשר לשפשפו מבפנים – לא מועילה להם הגעלה. (רמ"א תנא סע' יח. מ"ב ס"ק כו).
כה. כלי שיש בו גומות שאי אפשר לנקותם, ילבן את מקום הגומות, ובפרט בין הידות לסירים. ואם מחוברים על ידי הברגה יש לפרקם. ואם אי אפשר בכך – לא יגעילם. (רמ"א תנא סע' ג).
כו. מניעת שימוש קודם הגעלה – טוב להמנע מלהשתמש בכלים המיועדים להכשרה במשך עשרים וארבע שעות לפני הכשרתם. וטוב לכתחילה להכשיר את הכלים בשעה שעדיין החמץ מותר באכילה ולא ימתין עד לרגע האחרון, כיון שאחר שעת איסור חמץ דיני ההגעלה חמורים יותר. (שו"ע רמ"א תנב סע' א ב)..
כז. טעם לפגם – טוב להניח בתוך כלי ההגעלה אפר או מעט סבון וכד' בכדי לפגום את הטעם של המים. אך לא ישים הרבה, שאם הפכו המים כעין ציר, אפילו אם הוא מחמת האפר או הסבון, פסולים להגעלה. (עיין כה"ח שם זן, חן).
כח. מים רותחים – אין להגעיל אלא במים רותחים, ואם נחו המים מרתיחתם – ימתין עד שירתחו שוב, או יניח בתוכם אבן לוהטת שתרתיח את המים. (רמ"א שם סע' א, ו).
כט. ישגיח שבכל פעם שהוא נותן את הכלי לתוך היורה יעלו המים בועות. (שם).
ל. מים עכורים – אם הגעיל הרבה כלים עד שנעכרו המים כעין ציר, אין מגעילין עוד בהם. (רמ"א תנב סע' ה).
לא. הגעלה בצבת – אם מגעיל על ידי צבת שמחזיק בה את הכלי, צריך לרפות את הכלי ולחזור ולתפסו, דאם לא כן הרי לא באו מימי ההגעלה במקום הצבת. (שו"ע תנב סע' ד).
לב. הגעלה בסל – טוב להניח כלים להכשרה בתוך סל רשת, ולא יניח כלים הרבה בפעם אחת לתוך הכלי שהוא מגעיל בו, כדי שלא יגעו זה בזה, דאם כן, במקום נגיעתן אינן נגעלין. (רמ"א תנב סע' ג).
