תגית: סעודות

"ויברך דוד" פב. עמידה בו – באמירת "ויברך דוד" יעמוד עד שיגיע למילים: "אשר בחרת באברם"[1]. פג. לא ישתחווה – כשמגיע לתיבות: "מודים אנחנו לך" וכן ל"וכל קומה לפניך תשתחווה" לא ישתחווה[2]. פד. נתינת צדקה באמירתו – כשאומר תיבות: "ואתה

פסוקי דזימרה עב. אמירתם בנחת – יזהר לומר את פסוקי דזמרה בנחת ולא במרוצה כדי שלא יבלע מילים כיון שבכל אות ואות מהם יש סודות גדולים ונוראים[1]. עג. "מזמור לתודה" – לאחר "ברוך שאמר" ישב ויאמר "מזמור לתודה"[2] בניגון ובשמחה[3].

"ברוך שאמר" סה. אחיזת הציציות – לפני שאומר "ברוך שאמר" יעמוד ויאחז את שתי הציציות שלפניו ביד ימינו עד גמר הברכה, ובסיומה ינשקם ויניחם מידו[1]. סו. מעלתו – ב"ברוך שאמר" יש סודות עליונים, וטוב לאומרו בניגון ובנעימה, כי הוא נאה

מזמורים שמוסיפים בשבת ויו"ט נט. "השמים מספרים" – בשבת ויו"ט נוהגים לומר מזמור "השמים מספרים"[1] וכו', והמקובלים והמדקדקים נוהגים לומר מזמור זה גם בחול המועד, ומנהגנו לומר בחוה"מ רק מזמור "למנצח בנגינות"[2]. ס. כתבו המקובלים שבאמירת מזמור "השמים מספרים" יש

"למנצח בנגינות" נז. בצורת המנורה – טוב לומר את מזמור[1] "למנצח בנגינות" כשהוא מצויר לפניו בצורת המנורה כיון שבציור המנורה נרמזו שמות קדושים, ואם אין ציור כזה מונח לפניו – יכול לציירו במחשבה[2]. נח. כשאומר מזמור "למנצח בנגינות" וכו' בצורת

זמירות לפני "ברוך שאמר" לט. סמיכת "הודו" לקורבנות – טוב לסמוך מזמור "הודו" לקרבנות, כיון שהיו אומרים אותו בשעת הקרבת קרבן התמיד בבית המקדש בבוקר ובבין הערביים, וצריך לסמוך גם את מזמור "הודו" לזמירות, ולכן מי שמוכרח להפסיק בין קרבנות

ברייתא של ר' ישמעאל לב. הבנה בקריאה – כדי שקריאת כל הפרקים הנ"ל תחשב לאדם כלימוד משנה וגמרא, צריך להבין את תוכן הדברים שאומר ולכן ישתדל ללמוד לפחות פעם אחת את פירושה של "פרשת הקטורת"[1] ואת פרוש ר' עובדיה מברטנורא

פרשת העקידה ו. זכות העקידה לדורות – פרשת העקידה היא זכות לעם ישראל לכל הדורות, ועניינה הוא שנזכר לטובה לפני הקב"ה. וטוב לכוון באמירתה שאנחנו מזכירים את מעשה אברהם אבינו ויצחק אבינו, ובאמירתנו אנחנו רוצים לעורר את אותם הרחמים שעורר

קרבנות עד "הודו" א. תפילת חנה – קודם שמתחיל להתפלל תפילת שחרית טוב שיאמר את תפילת חנה[1] שבכוחה לכרות החיצונים המעכבים את התפילה. ונוהגים לומר אח"כ עוד פסוקים כפי שמסודרים בסידורים[2] (ובשבת לא יקרא פסוק: "אל תשמחי אויבתי לי" וכו')[3].

זמן התפילה נב. לכתחילה – לכתחילה צריך להתפלל תפילת י"ח מיד כשתנץ החמה. אמנם אם לא התפלל בזמן זה יכול להתפלל עד ד' שעות (זמניות) מהנץ[1]. נג. עד ארבע שעות – אם התפלל לאחר ארבע שעות מהנץ החמה  – יש