תגית: מבזה את המועדות

"מתיר אסורים" ו"זוקף כפופים" כ. טעה בסדר הברכות – טעה וברך "זוקף כפופים" לפני "מתיר אסורים" יברך "מתיר אסורים" בשם ומלכות[1] , אף שיש חולקים[2], כי לא אומרים ספק ברכות להקל נגד האר"י[3]. כא. חיבר שתי ברכות – אם חיבר

"פוקח עיוורים" יט. ברכת "פוקח עיוורים" פירושה הפוקח את עינינו שהיו סגורות בשעת השינה ועכשיו נפקחו[1], וגם סומא מברך ברכה זו בשם ומלכות מהטעם דלעיל (סעיף ב'). [1] בא"ח פרשת וישב סעי' ה'.

"הנותן לשכוי בינה" יז. "הנותן לשכוי בינה" – פירושו הנותן לתרנגול בינה[1] להבחין בין אמצע היום לאמצע הלילה[2], ויש עוד טעמים ופירושים עפ"י הסוד[3]. יח. גם חרש מברך ברכה זו[4], וכן מי שגר במקום שאין תרנגול מצוי שם, כיון שהוא

ברכת "אלוקי נשמה" ו"אשר יצר" יא. פתיחתה בברוך – ברכת "אלוקי נשמה" אינה פותחת ב"ברוך" מפני שהיא ברכת ההודאה, ויסמוך אותה לברכת "אשר יצר" כדי שתהיה ברכה הסמוכה לחברתה, ויש טעם בדבר גם לפי הסוד[1]. יב. אם לא ניזקק לנקביו

דינים כלליים בברכות השחר  א. תחילת הדיבור בבוקר – כשיעור האדם משנתו, טוב שלא ידבר כלל, אלא תחילת דיבורו יהיה במצווה, לברך ליוצר נשמתו, דהיינו שיאמר: "מודה אני" וכו'[1]. ב. צריך לברכם בכל יום – כל י"ח ברכות השחר מברכת