קדש
קדש כה. כשחוזר מבית הכנסת לביתו יבוא לביתו בשמחה ובמאור פנים יברך את בני הבית: "תזכו לשנים רבות נעימות וטובות" או "פסח כשר ושמח" ואחר כך יתחיל לשיר "קדש ורחץ וכו'". (עיין סוד ישרים א, סי' ו). כו. לפני כל
קדש כה. כשחוזר מבית הכנסת לביתו יבוא לביתו בשמחה ובמאור פנים יברך את בני הבית: "תזכו לשנים רבות נעימות וטובות" או "פסח כשר ושמח" ואחר כך יתחיל לשיר "קדש ורחץ וכו'". (עיין סוד ישרים א, סי' ו). כו. לפני כל
הסיבה יז. בין איש ובין אשה חייבים לאכול ולשתות בליל הסדר את ארבעת כוסות יין ואת ארבעת המצות, ויש לאוכלן בהסיבה כדרך בני חורין. (עיין שו"ע תעג סע' ב. תעה סע' א). יח. הסיבה היא לצד שמאל וגם איטר יסב
סדר הקערה י. משחרב ביהמ"ק תקנו חכמים שיהיו על השלחן בשעת אמירת ההגדה שני מיני תבשילין, אחד זכר לקרבן פסח ואחד זכר לקרבן חגיגה שהיו מקריבין בזמן שביהמ"ק היה קיים. ונהגו שאחד מן התבשילין יהיה בשר הזרוע, לזכר שגאלם הקב"ה
ליל הסדר א. מצות עשה של תורה לספר בנסים ונפלאות שנעשו לאבותינו במצרים בליל חמשה עשר בניסן שנאמר: "זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים" (שמות יג ג – כמו שנאמר: "זכור את יום השבת" – שמות כ ח), ומנין
בדיקת חמץ שלא בזמנה מו. בדיקה קודם פסח – חדר שצריך בדיקת חמץ, ורוצים לעשות ממנו מחסן ולמלא בו חפצים שמחמת זה לא יוכל לבדקו כשיגיע ליל י"ד, צריך לבדוק תחלה את החמץ שם בלילה כמו שבודקין את החמץ ליל
ביטול חמץ מא. אחר הבדיקה יבטל את החמץ מיד. ועיקר הביטול הוא בלב, שיגמור בלבו שכל חמץ שברשותו הרי הוא כאילו אינו, ואינו חשוב כלום, והרי הוא כמו עפר וכדבר שאין בו צורך כלל. ותקנו חכמים שיוציא דברים אלו גם
סדר הבדיקה והברכות כט. זמן – יבדוק בתחילת הלילה. שכח ולא בדק בתחילת הלילה – יבדוק במשך כל הלילה. לא בדק בלילה – יבדוק ביום. (וחלים על בדיקה זו כל כללי הבדיקה כדלקמן), לא בדק קודם פסח – יבדוק בחול
מקומות הבדיקה יח. צריך לבדוק את כל החדרים שיש לחוש שמא הכניסו בהם חמץ, אפילו המרתפים והעליות החנויות והמכונית. כמו כן צריכין לבדוק את כל הארונות והמקררים שמחזיקים בהם חמץ. ויבדוק גם תיקי ילדים גברים ונשים מחמץ, וגם הכיסים שבבגדים
נר הבדיקה יד. אין בודקים לאור נר של חלב או צלוחית של שמן ולא בנרות קלועים וכד' בכדי שיוכל לבדוק היטב בחורים ובסדקים ולא יחשוש מהאש. (שו"ע תלג סע' ב). טו. בודקים לאור נרות של שעוה, (שו"ע שם) ומי שאין
עשרה פתיתים יא. על פי האר"י טוב שהאשה או אחד מבני הבית (שאינו הבודק) יקחו קודם הבדיקה עשרה פתיתי לחם פחותים מ"כזית", עטופים בנייר או בשקית כדי שלא יתפזר החמץ שבהם, ויחביאו אותם בבית. וטוב לרשום על פתק מיוחד את
© 2016 כל הזכויות שמורות לבעלים, מעצב ועורך האתר: שלמה אברג׳ל – גרףמוד.