הסיבה
יז. בין איש ובין אשה חייבים לאכול ולשתות בליל הסדר את ארבעת כוסות יין ואת ארבעת המצות, ויש לאוכלן בהסיבה כדרך בני חורין. (עיין שו"ע תעג סע' ב. תעה סע' א).
יח. הסיבה היא לצד שמאל וגם איטר יסב על צד שמאל, ואם הסב בצד ימין צריך לחזור ולאכול או לשתות. (עיין שו"ע תעב סע' ג. כה"ח שם ס"ק כג).
יט. עני שאין לו כרים וכסתות, יסב על הספסל, או על חבירו, אבל לא על ירך עצמו שנראה כדואג. (עיין שו"ע תעב ב הגה. כה"ח שם ס"ק טו, טז).
כ. בן אצל אביו ואשה ליד בעלה חייבים בהסיבה. (עיין שו"ע תעב סע' ד, ה).
כא. תלמיד אצל רבו, אפילו לא רבו מובהק – אינו צריך להסב, ואם רבו מרשה לו – מותר לו וחייב להסב. (עיין שו"ע תעב סע' ה).
כב. בכל מקום שחייב להסב, אם לא היסב – חוזר ואוכל את המצה או שותה את היין בהסבה. לכן טוב שלפני שתיית כל כוס ואכילת המצה יזכיר בעל הבית את בני ביתו להזהר בכך. (עיין שו"ע תעב סע' ז). והפוסקים כרמ"א לא נהגו לחייב את מי ששכח להסב לחזור ולאכול – וטוב להחמיר.
כג. המיסב בכל הסעודה בליל הסדר – הרי זה משובח, אמנם ישים לב לא לברך את ברכת המזון בהסיבה שאין זה כבוד כלפי מעלה. (עיין שו"ע תעב סע' ז הגה).
כד. אדם אבל חייב להסב כמו כולם.
