הלכות כלליות

ליל הסדר

א. מצות עשה של תורה לספר בנסים ונפלאות שנעשו לאבותינו במצרים בליל חמשה עשר בניסן שנאמר: "זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים" (שמות יג ג – כמו שנאמר: "זכור את יום השבת" – שמות כ ח), ומנין שבליל חמשה עשר? תלמוד לומר "והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה", בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך. ואף על פי שאין לו בן. אפילו חכמים גדולים חייבים לספר ביציאת מצרים וכל המאריך בדברים שאירעו ושהיו הרי זה משובח. (רמב"ם, הלכות חמץ ומצה ז א). ולכן הבן שואל "מה נשתנה" וגם החכמים הגדולים שואלים כן.

ב. מצווה להודיע לבנים על יציאת מצרים ואפילו לא שאלו, שנאמר: "והגדת לבנך" – לפי דעתו של בן אביו מלמדו. כיצד אם היה קטן או טיפש – אומר לו: "בני! כולנו היינו עבדים, כמו שפחה זו, או כמו עבד זה במצרים, ובלילה הזה פדה אותנו הקב"ה ויוציאנו לחירות. ואם היה הבן גדול וחכם – מודיעו מה שאירע לנו במצרים ונסים שנעשו לנו על ידי משה רבינו הכל לפי דעתו של בן". (רמב"ם הלכות חמץ ומצה ז ב).

ג. מצווה לספר ביציאת מצרים, וכל המרבה הרי זה משובח. ומזכירים יציאת מצרים בכל יום שנאמר: "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך" (דברים טז ג) אך מצווה מיוחדת יש לספר לבנים ולעצמו על יציאת מצרים ביום היציאה בשעה שהמצה מונחת לפניך שנאמר: "והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים". (שמות יג ח).

ד. טוב לכווין בכל מעשינו בלילה הזה לקיים מצוות הבורא. שכל מצווה שיש בה כוונה יתירה הרי היא משובחת ביותר. ומה טוב לומר: "לשם יחוד" לפני שתיית ארבע כוסות וסיפור יציאת מצרים ואכילת מצה ומרור על פי ספר "לשון חכמים".

ה. יהיה השולחן מוכן וערוך מבעוד יום ויקדש מיד בצאת הכוכבים בכדי שהילדים ישארו ערים וישמעו את ההגדה. שכל עיקר ההגדה לא נועדה אלא לספר להם מעשה יציאת מצרים. (עיין שו"ע תעב סע' א. בא"ח צו כח).

ו. ימדוד בערב החג כמה הוא שיעור רביעית (ליין), וכמה הוא שיעור כזית. (למצה ומרור). ויקנה מבעוד מועד חסה נקייה מתולעים של "גוש קטיף" ולא יחכה לקנות בערב החג שמא לא ישאר לו. ואם אין לו חסה נקיה מתולעים – יקנה חסה רגילה ויבדוק ויאכל את הקלח בלבד.

ז. אע"פ שבכל השנה טוב למעט בכלים נאים בגלל חרבן הבית, מכל מקום בליל הפסח טוב להרבות בכלים נאים כפי כוחו. ואפילו הכלים שאין צריכין לסעודה, יסדרם יפה על השלחן לנוי זכר לחירות. (עיין שו"ע תעב סע' ב. כה"ח שם ס"ק י-יא).

ח. יכין מושבו מבעוד יום במצע נאה כפי יכלתו באופן שיוכל להסב על שמאלו. ואפילו הוא איטר, יסב בשמאל של כל אדם. גם את הקערה יכין מבעוד יום כדי שמיד בבואו מביהכ"נ יוכל לעשות את הסדר בלי עיכוב. (עיין שו"ע תעב סע' א, ב. בא"ח צו כח).

ט. נשים חייבות בסיפור יציאת מצרים. ואשה שאינה מבינה לשון ההגדה – צריך להסביר לה את יציאת מצרים בלשון שמבינה.

דילוג לתוכן