סדר הבדיקה והברכות
כט. זמן – יבדוק בתחילת הלילה. שכח ולא בדק בתחילת הלילה – יבדוק במשך כל הלילה. לא בדק בלילה – יבדוק ביום. (וחלים על בדיקה זו כל כללי הבדיקה כדלקמן), לא בדק קודם פסח – יבדוק בחול המועד מיד כשנזכר ולא יברך. לא בדק בפסח – יבדוק אחר הפסח בכדי שלא יאכל בטעות חמץ שעבר עליו הפסח, גם על בדיקה זו לא יברך.
ל. אם לא בדק קודם הפסח וגם לא ביטל את החמץ – כשבודק בתוך הפסח יבדוק עם ברכה.
לא. הכנה – טוב ליטול ידיו בלי ברכה קודם הבדיקה ויזהר שלא לשמוע בזמן הבדיקה אפילו קלטות של שירי קודש ודברי תורה, שלא יסיח דעתו. (שו"ע תלב סע' א. מ"ב ס"ק ב).
לב. קודם שמתחיל לבדוק טוב לומר: "לשם יחוד", ויברך "אשר קדשנו במצוותיו וציונו על ביעור חמץ". ואע"פ שעתה עדיין אינו מבערו, מכל מקום מברך "על ביעור", לפי שמיד לאחר הבדיקה יבטל את החמץ שאינו ידוע לו, וירכז את החמץ הידוע לו לצורך שריפתו ביום המחרת, וזהו ביעור לחמץ. (מ"ב תלב ס"ק ג).
לג. ברכה – אם בירך "על בדיקת חמץ", או "לבער את החמץ" – יצא. (שם).
לד. לא יפסיק בין הברכה לתחילת הבדיקה. וטוב שלא יפסיק עד גמר כל הבדיקה, אלא במה שהוא מענין הבדיקה. (שו"ע תלב סע' א ונו"כ).
לה. שכח והפסיק בדיבור שלא בענין הבדיקה לפני שהתחיל לבדוק – יאמר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" ויחזור ויברך. (שו"ע שם ונו"כ).
לו. שכח והפסיק בדיבור שלא בענין הבדיקה אחרי שהתחיל לבדוק, לא יחזור ויברך. (שו"ע שם ונו"כ).
לז. אם הפסיק בענין הבדיקה, לפני שהתחיל לבדוק כגון שכבה הנר וביקש שידליקוהו, אינו חוזר לברך. אולם לכתחלה, גם דיבור מעין זה לא ידבר אלא לאחר שבדק מעט. (שו"ע שם ונו"כ).
לח. אין לברך "שהחיינו" לפני הבדיקה, אולם אם יש לו בגד או פרי חדש טוב לברך עליהם "שהחיינו" ולכוין לפטור גם את הבדיקה, אלא שבמקרה זה יברך "שהחיינו" לפני שיברך "על ביעור חמץ". (בא"ח צו ה).
לט. בברכה אחת יכול לבדוק כמה בתים, ואפילו אם הם רחוקים זה מזה, אין ההליכה נחשבת להפסק. ואם עבר זמן רב והיה היסח דעת גדול מהבדיקה הראשונה – צריך לחזור ולברך על שאר המקומות שבודק. (שו"ע תלב סע' ב).
מ. שליח – אם אינו יכול לבדוק בעצמו יכול למנות שליח שיבדוק במקומו, ואשתו יכולה לשמש כשליח לבדיקה שגם היא חייבת במצות ביעור חמץ. ואפילו בעלה לא מינה אותה כ"שליח" והוא נמצא מחוץ לבית ולא יבוא בזמן בדיקת חמץ – תבדוק האשה את הבית "בדיקת חמץ" עם ברכה.
