תגית: הפסק בדיבור בין קידוש לשתיה

החזרת מכסה כשהאוכל אינו מבושל כל צרכו יב אדם שהרים בשבת מכסה מעל סיר שעומד על גבי האש, והתברר לו שהתבשיל עדיין לא מבושל כל צרכו – אסור לו להחזיר את המכסה למקומו. ואפילו המאכל התבשל כמאכל בן דרוסאי, ואפילו

תבשיל שבושל כ"מאכל בן דרוסאי" ז אסור לחמם או לבשל בשבת תבשיל אפילו יבש שהתבשל בערב שבת כ"מאכל בן דרוסאי" [יש אומרים שהוא כדי שליש בישולו, ויש אומרים שהוא כדי חצי בישולו] אפילו אם התבשיל רותח. ואפילו אם התבשל יותר

בישול אחר בישול ביבש ו לכל הדעות אין "בישול אחר בישול" בשבת, בתבשיל יבש שהתבשל כל צרכו, אפילו אם התבשיל קר לגמרי. חימום תבשיל יבש ישירות על מקור אש למרות שאין "בישול אחר בישול" במאכל יבש שבושל כל צרכו –

גדר תבשיל לח א תבשיל לח הינו כל תבשיל שרואים בו מים או משקה אחר [כגון דגים עם רוטב]. בישול אחר בישול בלח ב נחלקו הפוסקים בדין בישול אחר בישול בתבשיל לח: יש אומרים שכל תבשיל לח שהתבשל כל צרכו

סוגיית "בישול אחר בישול" מתייחסת לדברי מאכל שבושלו כבר ורוצים לבשלם שנית בשבת, והשאלות סביבן נסובה הסוגיה הן: א. האם בישול של מאכל שכבר בושל פעם אחת מותר או אסור בשבת? ב.מה נחשב מאכל מבושל ומה נחשב מאכל שאינו מבושל?

מאכלי "קלי הבישול" צב מאכלים המתבשלים ונתקנים לאכילה בקלות, דינם חמור יותר מדין מאכלים רגילים, והם מכונים – "קלי הבישול". דין "קלי הבישול" צג אסור לשרות מאכל מ"קלי הבישול" אפילו ב"כלי שני" כשהוא חם כשיעור "יד סולדת בו", וכן אסור

סוכר או טבליות סוכרזית פח אסור לתת טבליות "סוכרזית" או טיפות סכרין שהן אינן מבושלות, בכלי ראשון שהוא חם כשיעור "יד סולדת בו" גם כאשר אינו על גבי האש. פט אסור לערות מ"כלי ראשון" מים רותחים כשיעור "יד סולדת בו"

כמה סוגי מלח עט בדין הוספת מלח לתבשיל בשבת יש לתת את הדעת לעובדה שישנם כמה סוגי מלח ולפיהן הדין משתנה בהתאם לסוג המלח בו משתמשים, כדלקמן: א. מלח לא מבושל – מלח המופק מחציבת אבני מלח וטחינתן, וכן מלח

מצקת נז נחלקו הפוסקים בדין מצקת או כף וכדו' שהכניסוה ל"כלי ראשון" והוציאו בעזרתה תבשיל שהוא חם כשיעור "יד סולדת בו". יש אומרים שדין המצקת כדין "כלי ראשון", מכיון שהייתה בתוך "כלי ראשון". ויש אומרים שדינה כדין "כלי שני", מכיון

בישול בכלי שני מז תבשיל שהתבשל על האש בכלי אחד ["כלי ראשון"] והערו אותו ישירות לכלי אחר, נקרא עתה: "כלי שני". מח דין "כלי שני" שונה מדין "כלי ראשון" בכך שאינו מבשל גם כאשר הוא חם כשיעור "יד סולדת בו".