הפסק בדיבור בין קידוש לשתיה - תורת אליהו

העטיפה לו. סדר העיטוף – לאחר שמסיים את הברכה יתעטף בטלית כסדר הזה: תחילה יעטוף את ראשו בלבד, כשארבע הכנפות מונחות לפניו, שתיים מימין ושתיים

בדיקת הציציות כט. בדיקה והפרדה – לפני הברכה יבדוק את חוטי הציצית שלא נקרעו, ואם סבוכים זה בזה יפרידם[1]. ל. מקום החיבור – כשבודק יבדוק

הברכה א. מעלת מצוות הציצית – כתב הרמב"ם, וז"ל: "אע"פ שאין אדם מחוייב לקנות לו טלית ולהתעטף בה כדי שיעשה בה ציצית אין ראוי לאדם

סיפר מרן זצ"ל: בספרייה שלי יש בין היתר ספרים נדירים לא כ"כ מצויים, למשל – ספר חשוב מאד שנקרא "מעשה רוקח", על הרמב"ם. גם גניבה

דיני הניעור בלילה סו. מי שנשאר ער ועתיד להישאר ער כל הלילה כגון בליל שבועות, ליל הושענא רבא או שעשה "תיקון כרת" וכד' או שהיה

ברכות התורה נ. ברכות התורה שלוש הן[1]: א. "בא"ה אמ"ה אקב"ו על דברי תורה". ב. "והערב נא… בא"ה המלמד תורה לעמו ישראל". ג. "בא"ה אמ"ה

"המעביר חבלי שינה" וכו' לח. יברך "המעביר חבלי שינה" אעפ"י שלא ישן מהטעם דלעיל[1] (סעיף ב'). לט. אם בשעה שבא לברך ברכת "המעביר" מרגיש עייפות

"שלא עשני גוי", עבד ואשה ל. סדר הברכות הוא: "שלא עשני גוי", "שלא עשני עבד", "שלא עשני אשה". טעה וברך "שלא עשני אשה" לפני "שלא

"רוקע הארץ על המים", "המכין מצעדי גבר", "שעשה לי כל צרכי" כה. סדר הברכות הוא: "רוקע הארץ על המים", "המכין מצעדי גבר", ואח"כ "שעשה לי

"הנותן ליעף כח" כד. הגם שמרן סובר שאין מברכים "הנותן ליעף כח", סמכינן בזה על סברת האר"י, ומברכים אותה בשם ומלכות[1]. [1] כה"ח סי' מ"ו

תגית: הפסק בדיבור בין קידוש לשתיה