״שלא עשני״ – גוי, עבד, אשה

"שלא עשני גוי", עבד ואשה

ל. סדר הברכות הוא: "שלא עשני גוי", "שלא עשני עבד", "שלא עשני אשה". טעה וברך "שלא עשני אשה" לפני "שלא עשני גוי" ו"שלא עשני עבד", יברך אח"כ בלי שם ומלכות "שלא עשני גוי" ו"שלא עשני עבד", ויהרהר שם ומלכות בלבו[1].

לא. טעה והקדים ברכת "שלא עשני עבד" לברכת "שלא עשני גוי", יברך אח"כ "שלא עשני גוי" בלי שם ומלכות, ויהרהר שם ומלכות בלבו[2].

לב. נוסח הברכה הוא: "שלא עשני גוי", ולא: "שעשני יהודי", כפי שמודפס בכמה סידורים כיון שעשו זאת מפחד הנוצרים[3].

לג. כשמברך ברכות "שלא עשני גוי" ו"שלא עשני עבד" יכוון לשבח להקב"ה שברא אותנו כיהודים השמחים בתורה ובקיום המצוות ולא פטר אותנו מהם[4].

לד. גר יברך: "שלא עשני גוי" בלי שם ומלכות, ואם הייתה הורתו ולידתו בקדושה מברך בשם ומלכות[5].

לה. חובת הברכה "שלא עשני עבד" חלה גם על שבוי, ויברך בשם ומלכות כיון שברכה זו לא נתקנה על העבדות עצמה אלא מפני שאין העבד חייב במצוות כישראל, ואינו ראוי לבוא בקהל ופסול לכמה דברים[6].

לו. בברכת "שלא עשני אשה" יכוון לשבח להקב"ה שחייבו גם במצוות עשה שהזמן גרמא. ויכוון עוד על ההבדל בהדרת פנים בין איש שיש לו זקן לאשה שאין לה – ובכוונה זו יש הארה ע"פ הסוד[7].

לז. נשים חייבות לברך את כל ברכות השחר, מלבד ברכת "שלא עשני אשה" שעליהן לברך במקומה: "שעשני כרצונו" בלי שם ומלכות, ויהרהרו "שם ומלכות" בלבן, אבל ברכות "שלא עשני גויה" ו"שלא עשני שפחה", מברכות בשם ומלכות[8].

[1] בא"ח פרשת וישב סעי' י'. כה"ח סי' מ"ו ס"ק ל"ד.

[2] בא"ח פרשת וישב סעי' י'.

[3] עוד יוסף חי פרשת וישב סעי' ט'. כה"ח סי' מ"ו ס"ק ל"ג.

[4] עוד יוסף חי פרשת וישב סעי' ט'. ועיין עוד טעמים בשו"ת תורה לשמה סי' תקי"ז.

[5] כה"ח סי' מ"ו ס"ק ל"ו, ל"ז.

[6] כה"ח סי' מ"ו ס"ק ל"ח.

[7] עוד יוסף חי פרשת וישב סעי' ט'.

[8] בא"ח פרשת וישב סעי' י'. עוד יוסף חי פרשת וישב סעי' ט'. כה"ח סי' מ"ו ס"ק מ"א, מ"ב.

דילוג לתוכן