דיני הניעור בלילה

דיני הניעור בלילה

סו. מי שנשאר ער ועתיד להישאר ער כל הלילה כגון בליל שבועות, ליל הושענא רבא או שעשה "תיקון כרת" וכד' או שהיה עסוק בעבודתו  – יברך אחרי חצות לילה ברכות השחר מ"אלקי נשמה" עד "גומל חסדים טובים לעמו ישראל" (וקריאת שמע שעל המיטה יקרא כחצי שעה קודם חצות הלילה). אמנם ברכת "על נטילת ידיים" אינו מברך, וברכת "אשר יצר" אין לברך אלא אם נתחייב בה. ולא יברך בחצות לילה את "ברכות התורה" אלא כשיגיע זמן עמוד השחר ייטול ידיו בלי ברכה ויברך את "ברכות התורה". ואם צריך לנקביו, יברך "אשר יצר"[1].

סז. מי שהיה ער עד אחר חצות ורוצה לישון – נהגו שלא יברך את ברכות השחר בלכתו לישון אלא ימתין עד הבוקר, ויברך "על נטילת ידיים", ברכות השחר וברכות התורה. אמנם אם ברך ברכות השחר לפני שהלך לישון – כשיקום בבוקר לא יברך ברכות השחר פעם נוספת, וייטול ידיו כדין ולא יברך "על נטילת ידיים" אלא רק ברכות התורה[2].

סח. מי שישן וקם אחר חצות ומתכוון להישאר ער – ייטול ידיו עם ברכה ויאמר מיד בקומו את כל ברכות השחר עם ברכות התורה[3].

סט. מי שישן בלילה שינת קבע וקם לפני חצות ייטול ידיו ויברך מיד בקומו "על נטילת ידיים" ו"ברכות התורה", ושאר ברכות השחר יברך רק לאחר חצות[4].

ע. אם קם סמוך לחצות  – טוב שימתין עד אחר חצות כדי שיברך את ברכות התורה יחד עם ברכות השחר, שאז התיקון הנעשה על ידן הוא יותר מושלם. ובזמן שממתין לחצות יאמר שירות ותשבחות[5].

[1] עיין שו"ע סי' ד' סעי' י"ג -י"ד. כה"ח שם ס"ק מ"ז, נ"ב, נ"ג בשם המקובלים. בא"ח פרשת וישב סעי' י"ג. ואם התפנה לנקביו בשעות הבוקר, דעת המשנה ברורה (ס"ק ל') שיברך גם "על נטילת ידיים" וגם "אשר יצר" .

[2] בא"ח פרשת תולדות סעי' י"ד. שו"ת רב פעלים ח"ד סי' א'.

[3] בא"ח פרשת וישב סעי' י"ג.

[4] שם.

[5] שם.