תגית: הדלקת נרות לאדם השובת מחוץ לביתו

הפחה בתפילה קי. תפילה וק"ש בגוף נקי – מי שמרגיש בעצמו שודאי לא יוכל להחזיק את עצמו שלא להפיח עד שיגמור לקרוא קריאת שמע עם

בית כסא, מקווה ואמבטיה קב. בית כסא בשדה – בית כסא שנמצא בשדה, אפילו שהוא מוקף ארבע מחיצות – אסור לקרוא וללמוד כנגדו, ואפילו אם

צואה הנמצאת ברשות אחרת צז. מחיצה בינו לבין הצואה – אם רוצה לקרוא קריאת שמע וכדו' ויש צואה לידו – מותר לו לעשות מחיצה של

ספק צואה ולכלוך  פו. ספק צואה – אם מסתפק האם יש באותו מקום צואה – אסור לעסוק שם בדבר שבקדושה, כיון שספק דאורייתא לחומרא[1]. פז.

עביט של מי רגליים עט. מי רגליים שאינם בכלי – אם המי רגליים (בכל כמות שהיא) אינם נמצאים בתוך כלי המיוחד להם – אינם "עביט",

דברים שדינם כצואה סז. ריח רע – אם יש ריח רע שלא בא מצואה וכדו' אלא ממקום אחר כגון הפחה של אדם וכדו' – האיסור

מי רגלים סא. דבר שבקדושה כנגד מי רגליים – אסור לקרוא דבר שבקדושה כנגד מי רגליים[1]. סב. התלכלך ממי רגליים – אם בשעה שמתפלל או

תפילה ותורה במקום צואה, לכלוך וריח רע נג. דברים שבקדושה מול צואה – ישנו איסור דאורייתא לקרוא כל דבר שבקדושה כנגד צואת אדם אם היא

הישן עם אשתו ובניו  נא. שניים במיטה אחת – אם היו שני אנשים ישנים במיטה אחת, ובשרם נוגע זה בזה – אסור להם לעסוק בדבר

קול באשה ערווה מו. קול זמר – כל קול זמר של אשה, בין פנויה בין אשת איש, בין צעירה בין זקנה, בין יפה ובין מכוערת