קול באשה ערווה

קול באשה ערווה

מו. קול זמר – כל קול זמר של אשה, בין פנויה בין אשת איש, בין צעירה בין זקנה, בין יפה ובין מכוערת ואפילו אשתו כשאינה טהורה – ערווה, ואסור לשומעו, וכל שכן שאסור לקרוא, ללמוד או להתפלל כששומע קול זה. ואסור לשמוע קול אשה ששרה ברדיו או בקלטת, דיסק וכדו' ואפילו אם אינו מכירה. ויזהר שלא ללמוד, להתפלל או לקרוא קריאת שמע כשאשתו שרה לתינוק וכדו' אפילו כשהיא טהורה כיון שזה מסיח את דעתו[1].

מז. קטנה – קטנה פחות מגיל שש ששרה לתינוק, אין בזה משום ערווה ומותר לעסוק בדבר שבקדושה אם שומע את קולה כששרה[2].

מח. שעת הדחק – אעפ"י שאסור לעסוק בדבר שבקדושה ליד נשים ששרות, אם שומע נשים שרות ואינו יכול ללכת ללמוד במקום אחר – יכול להרהר בדברי תורה אפילו ע"י עיון בספר, אך יזהר שלא יוציא בשפתיו כלום. וכן מי שחושש שיעבור זמן קריאת שמע אם יחכה שיסיימו את שירתן – יקרא אותה בזמנה. וכל זה הוא דווקא בשעת הדחק[3].

מט. קול אישה בלי שירה – יש להחמיר גם בקול של אשה שמספרת סיפור או מרצה באורך וכדו' יש בו משום קול באשה ערווה, אבל בדברים קצרים ובמיוחד כשהם לצורך עסק – אין לחשוש[4].

נ. זהירות משירה ליד גברים – ראוי ונכון לכל אשה כשרה ויראת שמים, בין נשואה ובין פנויה, שלא תשמיע את קולה בזימרה במקום שיש בו אנשים ואפילו אם הם קרובי משפחתה. וכן עליה להיזהר שלא תאמר אפילו זמירות שבת בקול כשיש אנשים, אלא [5]רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע[6].

[1] שו"ע סי' ע"ה סעי' ג' והחונים עליו. אוצר הפוסקים אבה"ע סי' כ"א עמ' 50 -52. בא"ח פרשת בא סעי' י"ג. אחרונים. ובעניין אשתו עי' פתחי תשובה יו"ד סי' קצ"ה ס"ק י'.

[2] בא"ח פרשת בא סעי' י"ג.

[3] בא"ח פרשת בא סעי' י"ג. כה"ח סי' ע"ה ס"ק כ"ו. משנ"ב שם ס"ק י"ז. חזון איש שם סי' ט"ז בסופו.

[4] בא"ח פרשת בא סעי' י"ג. באר היטב אבה"ע סי' כ"א ס"ק ד'. רש"י קידושין ע' ע"א ד"ה "קול באשה".

[5] שמואל א' א', י"ג.

[6] כה"ח סי' ע"ה ס"ק כ"ג. אוצר הפוסקים שם סי' כ"א ס"ק כ"א (עמ' כ"ו).