תגית: בשר ויין

ביקור חולים כהלכה

"וַיֵּרָא אֵלָיו יְהֹוָה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא" (פרק י"ח פס' א') סיפר מרן הרב זצ"ל: היה לי שכן שהיה מכהן ברבנות באחת הקהילות שבאמריקה. באחד מימי השלישי בשבוע אמרו לו שהוא חולה ושוכב בביתו. המתנתי ליום חמישי הוא היום השלישי למחלתו, כדי

שבח מעלת משה רבינו

"וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר:" (פרק י"ח, פסוק כ"ז) אמרו חז"ל (חולין פ"ט, ע"א): "גדול מה שנאמר במשה ואהרן יותר ממה שנאמר באברהם אבינו", וכן יותר ממה שנאמר בדוד המלך: דוד המלך ע"ה אמר (תהלים כ"ב, ז'): "ואנכי תולעת ולא איש" –

הקפדה על רחיצת רגלי האורחים בעצמם

"יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם" (פרק י"ח, פסוק ט') הסביר רש"י (על גמרא ב"מ פ"ו ע"ב): "יוקח נא" – ע"י שליח, והקב"ה שילם לבניו על ידי שליח, שנאמר (במדבר, כ', י"א) "וירם משה את ידו ויך את הסלע". הגם,

צדקה ומשפט

"וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְהֹוָה לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט" (פרק י"ח פסוק י"ט) אצל דוד המלך היפך הכתוב את הסדר (שמואל ב', ח', ט"ו): "ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו". ויש להבין את ההבדל שיש בין אברהם אבינו לדוד המלך. יבואר הדבר

כבוד ציצית

כבוד ציצית נג. נשיקת הציציות – כשמוציא את הטלית גדול או הטלית קטן ללובשו, וכן כשמקפל אותם להניחם בכיסם, ינשק את הציציות משום חבוב מצווה, וכן תעשה האישה בשעה שמכינה או מקפלת את הטליתות של בעלה ובני ביתה[1]. נד. טלית

זמן ציצית

זמן ציצית מז. לילה – לילה לאו זמן ציצית הוא, שנאמר: "וראיתם אותו"[1] – פרט לכסות לילה, אמנם כל זה הוא בטלית גדול אך טלית קטן טוב ללובשו גם בלילה וכדלקמן[2]. מח. תחילת הזמן בבוקר – הזמן שיכול לברך על

יראתו וחכמתו קודמת למילתו

"וּבֶן שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר לְדֹרֹֽתֵיכֶם" (פרק י"ז פסוק י"ב) סיפר מרן זצ"ל: לאחד משופטי בית המשפט הבכירים בארץ נולדו נכדים, תאומים. יום השמיני למילה נפל בשבת ולצורך המילה הזמינה המשפחה את אחד המוהלים הידועים שבירושלים. ביום השבת,

הלוך ונסוע הנגבה

"וַיִּסַּע אַבְרָם הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה:" (פרק י"ב, פסוק ט') יש לבאר בדרך רמז את הפסוק: בנסיעתו הנגבה, רצה אברהם אבינו ללמד לבניו לדורות, שתמיד צריך לשאוף לעלות, להתעלות ולהחכים. דבר זה מרומז בכך שנסע לכיוון דרום, ואמרו חז"ל (ב"ב כ"ה

קיום מצוות לשמה

"וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְהֹוָה" (פרק י"ב, פסוק ד') בעל האור החיים הקדוש ביאר (שם, ד"ה "עוד ירצה") שלמרות שהקב"ה הבטיח לאברהם אבינו ברכות חשובות ונעלות אם יעמוד בניסיון: "ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה, ואברכה מברכיך

תורה מחזרת אחר אכסניה שלה

וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה: (פרק י"ב פסוק ב') "דבר אחר "ואעשך לגוי גדול" – זה שאומרים אלהי אברהם. "ואברכך" – זהו שאומרים אלהי יצחק. "ואגדלה שמך" – זהו שאומרים אלהי יעקב. יכול יהיו חותמין בכולן? תלמוד לומר "והיה

דילוג לתוכן