תגית: אסרו חג

"וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל הַכַּפֹּרֶת וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו אֶל הַכַּפֹּרֶת יִהְיוּ פְּנֵי הַכְּרֻבִים: וְנָתַתָּ אֶת הַכַּפֹּרֶת עַל הָאָרֹן מִלְמָעְלָה וְאֶל הָאָרֹן תִּתֵּן אֶת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ:" (פרק כ"ה פס' כ-כ"א) "לא ידעתי למה נכפל,

"וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה" (פרק כ"ה פס' ב') כתב רש"י "לי – לשמי". וכן בפסוק (כ"ה, ח'): "ועשו לי מקדש", כתב רש"י: "לשמי בית קדושה". ויש לבאר עוד ע"פ הגמרא בפסחים (ס"ו ע"ב) שכאשר היו רוצים להביא קורבנות לבית המקדש לא

"וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם:" (פרק כ"ה פס' ח') את השכנת השלום שהמשכן מביא לעולם למדים אנו מהגמרא בכתובות (דף ס"ב ע"ב): "רבי איעסק ליה לבריה בי רבי חייא (רצה להשיאו לאישה)… אזיל איעסק ליה לבריה בי רבי יוסי בן

"וַעֲבַדְתֶּם אֵת יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ: לֹא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה וַעֲקָרָה בְּאַרְצֶךָ אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא:" (פרק כ"ג פס' כ"ה-כ"ו) על פסוק זה אומר המהרח"ו (עץ הדעת טוב, משפטים כ"א, א): אמנם על האדם להיות

"וַעֲבַדְתֶּם אֵת יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ:" (פרק כ"ג פס' כ"ה) על ידי עבודת ה' בתמימות זוכים לבריאות. התורה מבטיחה לעובד ה' שיתרפא מכל סוגי המחלות, אפילו מהמחלות הפנימיות אשר לרפואה אין תרופה בעבורן, כגון

"אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ" (פרק כ"ב, פס' כ"ד) כתב רש"י (שם): "רבי ישמעאל אומר כל 'אם' ו'אם' שבתורה רשות, חוץ משלושה. וזה אחד מהן". כלומר: אין לקרוא את הפסוק כפשוטו – "אם כסף תלווה", כמשתמע שאין