"וַעֲבַדְתֶּם אֵת יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ:" (פרק כ"ג פס' כ"ה)
על ידי עבודת ה' בתמימות זוכים לבריאות. התורה מבטיחה לעובד ה' שיתרפא מכל סוגי המחלות, אפילו מהמחלות הפנימיות אשר לרפואה אין תרופה בעבורן, כגון בחדרי הלב או המוח וכדומה. לכן הדגיש הפסוק "והסירותי מחלה מקרבך" – מקרבך ממש.
עוד יש לבאר שמה שכתוב "ועבדתם את ה'" – הכוונה היא לתפילה, כלשון הרמב"ם בהלכות תפילה (פרק א' הלכה א'): "מצוות עשה להתפלל בכל יום, שנאמר 'ועבדתם את ה' אלהיכם'. מפי השמועה למדו שעבודה זו תפילה, שנאמר: 'ולעבדו בכל לבבכם'. אמרו חכמים: איזו היא עבודה שבלב? זו תפילה".
פעמים רבות מתרשל האדם בעבודת התפילה, פעמים הוא מתעצל לקום לתפילה בבוקר וטוען שהקור עז והוא חושש לחלות, או שפוטר את עצמו מן התפילה בטענה שמכיון שהוא צריך לעבוד לפרנסתו, אין לו זמן להתפלל.
על כך אומרת התורה שאין לו לאדם לדאוג מחולי מחמת השכמתו לתפילה, או לחשוש שתחסר לו פרנסה בשל כך, אלא: "ועבדתם את ה'" – אם תעבדו את ה' בתפילה, "והסירותי מחלה מקרבך". כמו כן: "וברך את לחמיך ואת מימיך" – אם אדם עובד את ה' בעבודת הלב שהיא התפילה, אזי ישמרהו ה' מחולי וידאג לו לפרנסתו, ולא יינזק כלל בשל זהירותו בתפילה.
מספרים על החפץ חיים זיע"א שפעם הגיע אליו יצר הרע בעיצומו של חורף קר בחודש טבת, ואמר לו: רבי ישראל מאיר, הרי אתה זקן, ולשם מה אתה צריך לטרוח ולקום מוקדם כל כך? ענה לו החפץ חיים: אתה אומר לי שאני זקן, והרי אתה זקן יותר ממני, שהרי אתה קיים כבר מששת ימי בראשית. אך בכל בוקר אתה בא אלי בזריזות כאדם צעיר, על מנת לעצור אותי בעבודת בוראי. ממך אלמד להתגבר גם אני – למרות גילי המופלג, בעבודת ה'.
