"וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה" (פרק כ"ה פס' ב')
כתב רש"י "לי – לשמי". וכן בפסוק (כ"ה, ח'): "ועשו לי מקדש", כתב רש"י: "לשמי בית קדושה".
ויש לבאר עוד ע"פ הגמרא בפסחים (ס"ו ע"ב) שכאשר היו רוצים להביא קורבנות לבית המקדש לא היו מקדישים אותם אלא בזמן ההקרבה ולא לפני כן, כדי שלא יעברו על מעילה בקדשים.
בניגוד לקורבנות – שהקדשתם לא נעשתה מתחילה אלא רק בזמן הקרבתם, בניית המשכן צריכה הייתה להיות כבר מתחילה בקדושה לשם ה'. המשכן נתקדש בנדבה, בבניין, במהלך הבניין ובהשלמתה. זהו שרמז רש"י שכבר בתחילת עשייתו צריך המשכן להיות "לי – לשמי".
ויש עוד לרמוז במילת "לי", לפי מה שכתב הרמב"ם (פ"א מהלכות בית הבחירה ה"כ) על כלי הקודש: "ואם נעשו מתחילתן להדיוט – אין עושין אותן לגבוה". זהו "ועשו לי" – מתחילה לשם קדושה ולא לשם אדם.
