תגית: אוהל רחל

בקשות במקום ברכת כהנים עח. כשאין כהנים בבית הכנסת – אם אין בבית הכנסת כהנים שיישאו את כפיהם, והזמן ראוי לנשיאת כפים, יאמר הש"ץ לאחר

כהן שאיחר לתפילה סט. לאחר סיום "רצה" – אם נכנס הכהן לבית הכנסת לאחר שסיים הש"ץ את ברכת "רצה" (דהיינו שכבר חתם: "המחזיר שכינתו לציון")

ברכת כהנים במניין  סו. נשיאת כפיים היא רק במקום שיש בו מניין ככל דבר שבקדושה. הכהנים והש"ץ הם בכלל המניין[1]. סז. אם ישנם בבית הכנסת

ברכת כהנים כשאין ס"ת סה. נשיאת כפיים היא בכל מקום שמתפללים בו, ואפילו אם אין שם ספר תורה[1]. [1] בא"ח פרשת תצוה סעי' י"ג. כה"ח

כהן שליח ציבור סב. ראוי שבתפילת שחרית ומוסף לא יהיה כהן ש"ץ, כדי שיוכל לעלות לדוכן. ואם יש צורך מיוחד או שאין ש"ץ אחר –

כהן שנשא כפיו סא. אם נכנס כהן לבית הכנסת וראה שהציבור הגיע לברכת כהנים – יכול לשאת את כפיו בברכה אפילו אם נשא כבר את

מניין שכולו כהנים ס. מניין כהנים – אם כל המתפללים במניין הם כהנים – יעלו כולם לדוכן ויכוונו בברכתם לכלל עם ישראל. ואם הם יותר

הטבת חלום נט. נוסח ההטבה – מי שחלם חלום ונפשו עגומה עליו, יאמר בשעת ברכת כהנים: "חלמא טבא חזאי, חלמא טבא חזאי, חלמא טבא חזא.

הבקשה שאחרי הברכה נו. אמירת הכהנים לאחר הברכה – כשהש"ץ מתחיל את ברכת "שים שלום" יסתובבו הכהנים בחזרה כך שפניהם יהיו מול ההיכל, ויאמרו: "ריבון

שליח הציבור בעת הברכה נה. עניית הש"ץ – כשעונים הציבור "אמן" על ברכת הכהנים צריך הש"ץ לשתוק ולא יענה עם הציבור כי הוא עלול להתבלבל,