ברכת כהנים במניין

ברכת כהנים במניין 

סו. נשיאת כפיים היא רק במקום שיש בו מניין ככל דבר שבקדושה. הכהנים והש"ץ הם בכלל המניין[1].

סז. אם ישנם בבית הכנסת שמונה ישראלים ושלושה כהנים, ושניים משלושת הכהנים אינם נושאים את כפיהם מאיזה שהיא סיבה, ואם יצאו החוצה לא יישאר מניין – צריכים שני הכהנים לצאת לפני שיתחיל הש"ץ ברכת "רצה", ויישארו בחוץ עד שיחתום הש"ץ "המחזיר שכינתו לציון", וכשיתחיל הש"ץ את ברכת "מודים" יחזרו לבית הכנסת להשלים את המניין ויישארו שם גם בברכת כהנים[2].

סח. אם התחיל הש"ץ את החזרה כשהיה מניין בבית הכנסת, ולפני שהגיע לברכת כהנים יצאו כמה מהמתפללים ולא נשאר מניין – לא יאמרו ברכת כהנים, אבל יכול לומר: "אלוקינו ואלוקי אבותינו ברכנו" וכו'[3].

[1] שו"ע סי' קכ"ח סעי' א'. בא"ח פרשת תצוה סעי' י'.

[2] בא"ח פרשת תצוה סעי' י'. שו"ת רב פעלים ח"ד סי' ל"ד באורך.

[3] בא"ח פרשת תצוה סעי' י"א. שו"ת רב פעלים ח"ד סי' ל"ד, ועיין כה"ח סי' קכ"ח ס"ק א'.