קטגוריה: יום טוב

״עושה השלום״

עשרת ימי תשובה – "עושה השלום" סג. בתפילה ובקדיש – בסיום "אלוקי נצור" שבתפילת י"ח אומרים "עושה השלום" וכו'. בקדישים חותמים כרגיל: "עושה שלום", חוץ מקדיש "תתקבל" שלאחר חזרת הש"ץ בשחרית ובמנחה שחותמים בו: "עושה השלום" וכו', כיון שקדיש זה

״זכרנו״ ושאר הוספות

עשרת ימי תשובה – "זכרנו" ושאר הוספות נה. הוספות שונות – בעשרת ימי תשובה מוסיפים: בברכת אבות – "זכרנו לחיים" וכו'. בברכת "אתה גיבור" – "מי כמוך" וכו'. בברכת "מודים" – "וכתוב לחיים" וכו'. בברכת "שים שלום" – "ובספר חיים"

״המלך המשפט״

עשרת ימי תשובה – "המלך המשפט" נב. "המלך המשפט" בחתימה – בכל השנה כולה חותמים בברכת "השיבה שופטנו" בנוסח: "מלך אוהב צדקה ומשפט" חוץ מהימים שבין מוצאי יום טוב של ראש השנה עד לאחר יום הכיפורים שחותמים אז: "המלך המשפט",

״המלך הקדוש״

עשרת ימי תשובה – "המלך הקדוש" מד. "המלך הקדוש" בחתימה – כל השנה חותמים בסיום הברכה השלישית "האל הקדוש", ומתפילת ערבית של ליל א' של ראש השנה עד תפילת נעילה של יום כיפור חותמים: "המלך הקדוש", כיון שבימים אלו הקב"ה

״על הנסים״

"על הנסים" לט. מקום אמירתו – בחנוכה ובפורים אומרים "על הנסים" בעמידה בברכת ההודאה לפני שאומר "ועל כולם" וכו'[1]. מ. שכח לאומרו – אם שכח ולא הזכיר "על הנסים" בתפילה: אם עדיין לא הזכיר תיבת "ה'" של סיום הברכה –

״יעלה ויבוא״

״יעלה ויבוא״  כו. מקום אמירתו – בראש חודש בכל התפילות, ובתפילות של חול המועד אומרים "יעלה ויבוא" וכו' באמצע ברכת "רצה" אחרי התיבות "עבודת ישראל עמך" קודם שאומר "ואתה ברחמיך הרבים"[1]. כז. שכח בליל ר"ח – אם בתפילת ערבית של

תפילת ״עננו״

תפילת "עננו" יד. מקום אמירת "עננו" – בתענית ציבור ובתענית יחיד אומר היחיד תפילת "עננו" בברכת "שומע תפילה" קודם שאומר "כי אתה שומע" וכו' שבסיום הברכה. ולא יסיים בחתימה מיוחדת אלא יחתום בברכת "שומע תפילה"[1]. טו. זמן אמירתו – יחיד

״אתה חוננתנו״

"אתה חוננתנו" א. הבדלה – לדעת הרמב"ם[1] מצות עשה מהתורה להבדיל במוצאי שבת בדיבור (בתפילה), ומדברי סופרים צריך להבדיל גם על היין, ויש אומרים שההבדלה שבדיבור (דהיינו בתפילה) וההבדלה על היין – שניהם מתקנת חז"ל[2]. ב. הבדלה ב"אתה חוננתנו" –

״עושה שלום״

"עושה שלום" צב. הפסיעות – קודם שאומר "עושה שלום" וכו' יפסע ג' פסיעות לאחוריו. ולכתחילה יעשה את ג' הפסיעות עקב בצד אגודל דהיינו ראש הנעל בעקב הנעל, לא פחות ולא יותר. ואם המקום מצומצם יכול לקצר פסיעותיו, אבל לכתחילה לא

הבקשות שבסוף התפילה

הבקשות שבסוף התפילה פז. קודם "אלקי נצור" – קודם שאומר "אלוקי נצור" יש נוהגים לומר[1]: "שיר למעלות אשא עיני" וכו'. ויש נוהגים לומר מזמור[2] "אלוקים יחוננו" בצורת המנורה[3]. פח. "יהיו לרצון" – אעפ"י שאמר את הפסוק של "יהיו לרצון אמרי

דילוג לתוכן