שימוש בכהן
שימוש בכהן פה. איסור להשתמש בכהן – אסור להשתמש בכהן לשום צורך, אפילו בזמן הזה, כיון שזה כמועל בקודש. ואם הכהן מוחל לו על כך[1] או שנותנים לו שכר על פעולתו או אם הכהן הציע את עצמו – מותר. ומותר לכהן לשמש תלמיד חכם[2]. פו. כהן כלפי כהן – כהן כלפי כהן אחר אינו מחויב […]
נשיאת כפיים בתעניות
נשיאת כפיים בתעניות פב. תשעה באב – בתשעה באב יש שנוהגים לשאת כפיהם רק במנחה, אך מנהג חסידי בית אל לשאת כפיים גם בשחרית וגם במנחה, וכן ראוי לעשות[1]. פג. בתענית ציבור: אם מתפללים קודם פלג המנחה (היינו שעה ורבע זמניות קודם השקיעה) – לא נושאים כפיהם כלל. לאחר פלג המנחה עד חצי שעה קודם […]
אבל ובית האבל
אבל ובית האבל פ. אבל נושא כפיו – אעפ"י שיש מי שנוהג שכהן אבל, בשבעת ימי אבלותו, יצא מבית הכנסת בשעת ברכת כהנים[1], אמנם מנהג ירושלים הוא שכהן אבל נושא את כפיו, והנוהג כך תבוא עליו ברכה[2]. פא. בית אבל – בבית אבל נושאים הכהנים את כפיהם כי כך הוא מנהג ירושלים, ואם יש שם […]
בקשות במקום ברכת כהנים
בקשות במקום ברכת כהנים עח. כשאין כהנים בבית הכנסת – אם אין בבית הכנסת כהנים שיישאו את כפיהם, והזמן ראוי לנשיאת כפים, יאמר הש"ץ לאחר "הטוב שמך ולך נאה להודות": "אלוקינו ואלוקי אבותינו ברכנו בברכה המשולשת" וכו' עד: "ואני אברכם" כפי שמופע בסידורים, והציבור יענו: "כן יהי רצון" לאחר כל פסוק ופסוק, ולא יענו "אמן". […]
כהן שאיחר לתפילה
כהן שאיחר לתפילה סט. לאחר סיום "רצה" – אם נכנס הכהן לבית הכנסת לאחר שסיים הש"ץ את ברכת "רצה" (דהיינו שכבר חתם: "המחזיר שכינתו לציון") – לא יעלה לדוכן[1]. ע. עקר רגליו מביתו – אם הכהן יצא מביתו בדרך לביהכ"נ סתם ונכנס לבית הכנסת ומצא שהש"ץ בסוף ברכת "רצה" – לא יעלה לדוכן כיון שכשעקר […]
ברכת כהנים במניין
ברכת כהנים במניין סו. נשיאת כפיים היא רק במקום שיש בו מניין ככל דבר שבקדושה. הכהנים והש"ץ הם בכלל המניין[1]. סז. אם ישנם בבית הכנסת שמונה ישראלים ושלושה כהנים, ושניים משלושת הכהנים אינם נושאים את כפיהם מאיזה שהיא סיבה, ואם יצאו החוצה לא יישאר מניין – צריכים שני הכהנים לצאת לפני שיתחיל הש"ץ ברכת "רצה", […]
ברכת כהנים כשאין סספר תורה
ברכת כהנים כשאין ס"ת סה. נשיאת כפיים היא בכל מקום שמתפללים בו, ואפילו אם אין שם ספר תורה[1]. [1] בא"ח פרשת תצוה סעי' י"ג. כה"ח סי' קכ"ח ס"ק ב'. משנ"ב שם ס"ק א'.
כהן שליח ציבור
כהן שליח ציבור סב. ראוי שבתפילת שחרית ומוסף לא יהיה כהן ש"ץ, כדי שיוכל לעלות לדוכן. ואם יש צורך מיוחד או שאין ש"ץ אחר – יכול הכהן להיות ש"ץ[1]. סג. אם הש"ץ הוא כהן יחיד בבית הכנסת ורוצה לישא את כפיו – יכול בתנאי שודאי לו שיוכל לחזור לתפילתו בלי שיתבלבל. ויעשה כסדר הזה: לאחר […]
כהן שנשא כפיו
כהן שנשא כפיו סא. אם נכנס כהן לבית הכנסת וראה שהציבור הגיע לברכת כהנים – יכול לשאת את כפיו בברכה אפילו אם נשא כבר את כפיו באותו יום[1]. [1] שו"ע סי' קכ"ח סעי' כ"ח. כה"ח שם ס"ק קס"ג. בא"ח פרשת תצוה סעי' י"ט.
