מצוות יישוב ארץ ישראל
"וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת הָאָרֶץ בְּגוֹרָל לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם" (ל"ג, נ"ד) בפסוקים אלו אנו לומדים על חשיבות ירושת הארץ ויישובה. על הפסוקים (ל"ג, א"א-נ"ב): "כי אתם עוברים את הירדן… והורשתם", כותב רש"י: "והלוא כמה פעמים הוזהרו על כך!. אלא כך אמר להן משה: כשאתם עוברים בירדן ביבשה – על מנת כן תעבורו, ואם לאו – מים באין ושוטפין אתכם. […]
קבורת אלהי מצרים ובכוריהם
"וּמִצְרַיִם מְקַבְּרִים אֵת אֲשֶׁר הִכָּה יְהֹוָה בָּהֶם כָּל בְּכוֹר וּבֵאלֹהֵיהֶם עָשָׂה יְהֹוָה שְׁפָטִים:" (ל"ג, ד') פשט הדברים הוא, שבשעה שהמצרים רצו לצאת ולהילחם בעם ישראל, הקב"ה היכה בהם כל בכור, ולא היה בית אשר לא היה שם מת. כולם היו טרודים איפוא באבלם ובבכיים, כך שעם ישראל יצאו ללא מפריע וללא כל פגע. אבל עדיין […]
הראה הקב"ה למשה את כל הארץ
"זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה אֶרֶץ כְּנַעַן לִגְבֻלֹתֶיהָ:" (ל"ד, ב') בכל מקום שנאמר "זאת" או "זה" – הראהו הקב"ה למשה באצבע. כך מצינו במעשה המנורה, שנאמר (במדבר ח' ד'): "וזה מעשה המנורה", וכן לענין מולד הלבנה אמר לו הקב"ה (שמות י"ב ב'): "החודש הזה לכם ראש חודשים". כשרצה משה רבינו ע"ה להיכנס לארץ, אמר […]
אמא שלך בוודאי שמחה
הבבא סאלי זיע"א נהג לערוך סעודות שאיש לא הבין את משמעותן. אחת הסעודות הייתה כשהוא עבר את גילו של אביו. לסעודה זו קרא למרן הרב זצ"ל. כשקראו לרב הוא סירב לבוא, מפני שבאותה תקופה היה אבל על אימו ולא רצה להסב בסעודה. "מצטער" אמר לשליחים, "אני לא יכול, אני בשנת אבל על אימי. אסור לי […]
