גניבת ספרי לימוד
סיפר מרן זצ"ל: בספרייה שלי יש בין היתר ספרים נדירים לא כ"כ מצויים, למשל – ספר חשוב מאד שנקרא "מעשה רוקח", על הרמב"ם. גם גניבה על מנת ללמוד – אסורה! פעם אחת התארח אצלי אדם אחד ודיברנו בדברי תורה, והראיתי לו את הספר, ואח"כ החזרתיו למקומו על המדף, אך שמתי לב כי האורח מסתכל היטב […]
דיני הניעור בלילה
דיני הניעור בלילה סו. מי שנשאר ער ועתיד להישאר ער כל הלילה כגון בליל שבועות, ליל הושענא רבא או שעשה "תיקון כרת" וכד' או שהיה עסוק בעבודתו – יברך אחרי חצות לילה ברכות השחר מ"אלקי נשמה" עד "גומל חסדים טובים לעמו ישראל" (וקריאת שמע שעל המיטה יקרא כחצי שעה קודם חצות הלילה). אמנם ברכת "על […]
ברכות התורה
ברכות התורה נ. ברכות התורה שלוש הן[1]: א. "בא"ה אמ"ה אקב"ו על דברי תורה". ב. "והערב נא… בא"ה המלמד תורה לעמו ישראל". ג. "בא"ה אמ"ה אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו בא"ה נותן התורה". נא. מכיון שברכות אלו הן נפרדות, יענה השומע אמן גם לאחר ברכה ראשונה אע"פ שאומרים לאחריה "והערב" עם […]
״המעביר חבלי שינה״ וכו'
"המעביר חבלי שינה" וכו' לח. יברך "המעביר חבלי שינה" אעפ"י שלא ישן מהטעם דלעיל[1] (סעיף ב'). לט. אם בשעה שבא לברך ברכת "המעביר" מרגיש עייפות או שעדיין הוא מתנמנם, ימתין עד שתעבור העייפות ויברך[2]. מ. ברכת "המעביר חבלי שינה" מסתיימת ב"גומל חסדים טובים לעמו ישראל", ולכן אומרים "ויהי רצון" בתוספת "וא"ו" החיבור[3], ואין עונים "אמן" […]
״שלא עשני״ – גוי, עבד, אשה
"שלא עשני גוי", עבד ואשה ל. סדר הברכות הוא: "שלא עשני גוי", "שלא עשני עבד", "שלא עשני אשה". טעה וברך "שלא עשני אשה" לפני "שלא עשני גוי" ו"שלא עשני עבד", יברך אח"כ בלי שם ומלכות "שלא עשני גוי" ו"שלא עשני עבד", ויהרהר שם ומלכות בלבו[1]. לא. טעה והקדים ברכת "שלא עשני עבד" לברכת "שלא עשני […]
״רוקע הארץ על המים״, ״המכין מצעדי גבר״ ו״שעשה לי כל צרכי״
"רוקע הארץ על המים", "המכין מצעדי גבר", "שעשה לי כל צרכי" כה. סדר הברכות הוא: "רוקע הארץ על המים", "המכין מצעדי גבר", ואח"כ "שעשה לי כל צרכי"[1]. כו. ברכת "שעשה לי כל צרכי" תוקנה על נעילת המנעלים. ועפ"י הסוד סדר נעילת המנעלים וברכת "שעשה לי כל צרכי" עמוק מאוד[2]. כז. מי שלא חלץ מנעליו במשך […]
״הנותן ליעף כח״
"הנותן ליעף כח" כד. הגם שמרן סובר שאין מברכים "הנותן ליעף כח", סמכינן בזה על סברת האר"י, ומברכים אותה בשם ומלכות[1]. [1] כה"ח סי' מ"ו ס"ק מ"ה אי אמרינן סב"ל נגד האר"י. ארץ חיים סתהון כללים י"ג. בא"ח פרשת וישב סעי' ח'.
״מתיר אסורים״ ו״זוקף כפופים״
"מתיר אסורים" ו"זוקף כפופים" כ. טעה בסדר הברכות – טעה וברך "זוקף כפופים" לפני "מתיר אסורים" יברך "מתיר אסורים" בשם ומלכות[1] , אף שיש חולקים[2], כי לא אומרים ספק ברכות להקל נגד האר"י[3]. כא. חיבר שתי ברכות – אם חיבר שתי ברכות, כגון שאמר: "בא"ה אמ"ה פוקח עוורים, מתיר אסורים" או "מתיר אסורים, זוקף כפופים" […]
״פוקח עיורים״
"פוקח עיוורים" יט. ברכת "פוקח עיוורים" פירושה הפוקח את עינינו שהיו סגורות בשעת השינה ועכשיו נפקחו[1], וגם סומא מברך ברכה זו בשם ומלכות מהטעם דלעיל (סעיף ב'). [1] בא"ח פרשת וישב סעי' ה'.
