מי שלא נטל
מי שלא נטל נו. נטילה מאחרים – אסור ליטול ידיו מאדם שלא נטל ידיו, מאישה נידה, מגוי או מגויה[1]. נז. נגע באוכלין ומשקים – מי שנגע באוכל או במשקה קודם שנטל ידיו שחרית או קודם שנטל אחרי שיצא מבית הכסא – הרי הוא מטמאם, ולכן: משקים שנטמאו – יישפכו, מאכלים שנטמאו – ינקם היטב ויערה […]
מים שנטלו בהם
מים שנטלו בהם נב. זהירות בשפיכתם – יזהר שלא לשפוך את מי הנטילה של שחרית במקום שעוברים שם בני אדם, ואם נשפכו בשוגג ישפוך עליהם מים טהורים רבים כדי לבטלם[1]. נג. הנאה מהם – אסור ליהנות ממי נטילת ידיים של שחרית, ולכן לא יתנם לפני הבהמה לשתות, ולא ישתמש בהם כלל אפילו לשטוף בהם את […]
המים והכלי שנוטלים לתוכו
המים והכלי שנוטלים לתוכו לט. דין המים – יש אומרים שמים הפסולים לנטילת ידיים לסעודה, כגון מים שנשתנה מראיהן וכדו', פסולים לנטילת ידיים שחרית, ויש שמכשירים[1], ולכן ייטול בהם אך לא יברך, ואם ירצה יכול לברך בלי שם ומלכות ויהרהר שם ומלכות בלבו[2]. מ. מים מגולים – טוב שהמים שנוטל בהם ידיו יהיו מכוסים במשך […]
החייבים בנטילה
החייבים בנטילה יז. הזמן בו ישן – אם ישן בתחילת הלילה וקם קודם חצות – נוטל ידיו ומברך. אם ישן לאחר חצות אך קודם שישן אמר ברכות השחר ולמד תורה – כשיקום בבוקר ייטול ידיו כרגיל אך לא יברך. אם לא ברך ברכות השחר ורק עסק בתורה – ספק אם צריך לברך, ומנהג העולם לברך, […]
נטילת ידיים שחרית
נטילת ידיים – שחרית א. טעמים לנטילה בבוקר – לנטילת ידיים בבוקר ישנם ג' טעמים[1]: בלילה בעת השינה, שורה על האדם רוח טומאה וכשמתעורר משנתו מסתלקת רוח הטומאה מכל גופו חוץ מאצבעות ידיו ורגליו, וכדי להעבירה צריך ליטול את ידיו. אך מכפות הרגלים אינה עוברת אלא יוצאת ע"י הרחיצה בערב שבת שזכות השבת מגינה. בעת […]
