ברך עלינו
ברך עלינו ד. לימודה – לעולם יסדיר אדם את תפילתו הנאמרת לפרקים (אחת לשלושים יום או יותר) ואחר כך יתפלל, ועל כן קודם ערבית של ליל ז' במרחשון יעיין בברכת "ברך עלינו", ובתפלה עצמה יאמרה מתוך הסידור (עיין ר"ה דף ל"ה ועיין שו"ע ק) ולדעת הרמ"א אם מתפלל מתוך סידור – אין צריך להכין. ה. […]
משיב הרוח
משיב הרוח א. מתחילים לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" בתפילת מוסף של שמחת תורה, ואין מפסיקים עד לשחרית של יום־טוב ראשון של פסח (ועד בכלל). ואומרים קודם מוסף פיוטים מענין הגשם שתהא כעין הכרזה. ב. אם אמר "מוריד הטל" במקום "משיב הרוח ומוריד הגשם" אין זה סימן קללה, אך אין זאת הודאה מושלמת מכיון שבחורף […]
מוצאי שמחת תורה
מוצאי שמחת תורה לב. במוצאי שמחת תורה מתפללים ערבית כרגיל ואומרים "אתה חוננתנו" בתפילה. ואם שמחת תורה חל בשבת אומרים בתפילת ערבית "ויהי נועם" ו"ואתה קדוש" כמו כל מוצאי שבת. לג. בהבדלה של מוצאי שמחת תורה מברכים רק שתי ברכות: "גפן" ו"המבדיל". ואם שמחת תורה חל בשבת מבדילים במוצאי שמחת תורה ושבת כמו כל מוצאי […]
הקפות
הקפות כה. מנהג בית-אל לעשות הקפות בליל שמחת תורה אחרי ערבית. וגם ביום, אחרי קריאת ספר תורה לפני מוסף. ויש עושים הקפות אחרי מוסף. (כה"ח שם ס"ק לא). ומקיפין גם במנחה אחרי עלינו לשבח. ומנהג האר"י לעשות הקפות גם בליל איסרו חג אחרי תפילת ערבית הנקראות "הקפות שניות". כך שבסך הכל עושים ארבעה פעמים הקפות: […]
קידוש בבית הכנסת
קידוש בבית הכנסת כב. נוהגין ש"חתן תורה" ו"חתן בראשית" עושין משתה ושמחה לסיומה של תורה ולהתחלתה. דאיתא במדרש "ויבא ירושלם ויעמד לפני ארון ברית ה' וגו' ויעש משתה לכל עבדיו" (מלכים א, ג טו), אמר ר' יצחק מכאן שעושין סעודה לגמרה של תורה. (שיר השירים רבה א ט. קהלת רבה א א. כה"ח תרסט ס"ק […]
חוץ לארץ
חוץ לארץ יט. בן ארץ ישראל שיצא לחוץ לארץ על דעת לחזור, אינו רשאי לעלות כ"חתן תורה" בחוץ לארץ. כ. תושב שבא לבקר בארץ ישראל וחושב להשתקע פה, או שיש לו אפילו ספק ביחס לכך, אינו צריך לנהוג יום־טוב שני, אלא נוהג כבני ארץ ישראל. אמנם אם חושב הוא לחזור לחוץ לארץ, חייב הוא לנהוג […]
קריאת התורה
קריאת התורה יא. בשמחת תורה (בארץ, ביום השמיני של החג, ובחו"ל, ביום התשיעי) מתפללים תפילת יום־טוב, וגומרים את ההלל בברכה. ומוציאין ג' ספרי תורה. בספר הראשון: קוראים פרשת "וזאת הברכה". כהן קורא עד "ועזר מצריו תהיה". השני "וללוי אמר". השלישי "וליוסף אמר". הרביעי "ולזבולון אמר". החמישי "ולאשר אמר" (ונוהגים כאן להעלות מוספים, גדולים וקטנים). והעולה […]
תפילה
תפילה ה. בליל שמחת תורה אומרים "את יום שמיני חג עצרת הזה" ואם טעה ואמר "את יום חג הסוכות הזה", וחשב שהיום סוכות – לא יצא. אם נזכר בתוך הברכה או בברכות שאחריה, חוזר ל"אתה בחרתנו". אם סיים תפילתו, חוזר לראש התפילה. ואם ידע שהיום שמיני עצרת ורק טעה בלשונו – אינו חוזר, כיוון ששמיני […]
שמחה
שמחה בשמחת תורה א. מצווה לשמוח בשמיני עצרת, שהרי בכל ימי חג הסוכות היו מקריבים שבעים פרים כנגד שבעים אומות העולם, וביום זה מקריבים פר אחד כנגד עם ישראל. והמשילו חז"ל את העניין במלך שעבדיו עשו לכבודו סעודה גדולה שבעה ימים. ביום האחרון אמר המלך לאוהבו: עשה לי סעודה קטנה כדי שאהנה ממך. כך אנו, […]
