קריאת התורה

קריאת התורה

יא. בשמחת תורה (בארץ, ביום השמיני של החג, ובחו"ל, ביום התשיעי) מתפללים תפילת יום־טוב, וגומרים את ההלל בברכה. ומוציאין ג' ספרי תורה. בספר הראשון: קוראים פרשת "וזאת הברכה". כהן קורא עד "ועזר מצריו תהיה". השני "וללוי אמר". השלישי "וליוסף אמר". הרביעי "ולזבולון אמר". החמישי "ולאשר אמר" (ונוהגים כאן להעלות מוספים, גדולים וקטנים). והעולה השישי, הוא "חתן מעונה", קורא עד "על במותימו תדרך". השביעי "חתן תורה", חוזר מן "וזאת הברכה" עד "לעיני כל ישראל". בספר שני: קורא "חתן בראשית" מ"בראשית" עד "אשר ברא אלהים לעשות". ובספר שלישי: קורא המפטיר "ביום השמיני עצרת", כדלהלן. (עיין משנ"ב):

יב. אחרי שהחמישי קורא עד "שחקים" נוהגים להעלות את כל המתפללים לתורה, ואפילו את כל הילדים שיודעים לקרוא. ומשתדלים להכין אותם שיקראו בעצמם את ברכתו של אשר שנאמר בה: "ברוך מבנים אשר", ואחר כך מעלים ביחד את כל הילדים הקטנים שאינם יודעים לקרוא, פורסים עליהם טלית ונותנים לנער גדול לקרוא עימהם ולברך ברכות התורה.

יג. יכול כהן להיות "חתן תורה", ואז יעלה כהן אחר לעליית "כהן". ואם אין כהן אחר, יעלה לעליית "כהן" ואחר כך לעליית "חתן תורה", והוא הדין ללוי שזכה לחתן תורה. וכל זה בחתן תורה שקורא באותו ספר שבו קראו את קריאת הכהן, אבל אם זכו הכהן או הלוי בקריאת "חתן בראשית", לא יעלו לספר תורה הראשון ל"עליית כהן" או ל"עליית לוי", אלא יקרא מישהו אחר במקומם, שאין אדם אחד רשאי לקרות בשני ספרים, משום פגמו של הספר הראשון.

יד. אף על פי שאין מעלים שני אחים או אב ובנו זה את זה, יכולים להיות שניהם חתנים בשמחת תורה, האחד "חתן תורה", והשני "חתן בראשית", כיוון שהם עולים בשני ספרים שונים, וכל שכן שיכולים לעלות אחד "חתן בראשית" ואחד "מפטיר" שיש הפסק גם בקדיש. ומהיות טוב, שירד "חתן תורה" מהתיבה, לפני שיעלה ה"חתן בראשית" כדי שלא יהיו שניהם יחד על התיבה.

טו. נהגו שלא להפסיק באמירת "בסימנא טבא" לפני קריאת "בראשית", כיוון שאין ראוי להפסיק בין הברכה לקריאה. ונוהגים לומר "בסימנא טבא" לפני ברכת התורה. וכתב רב פעלים שאמירת מילים אלו לא הוי הפסק, אך לא נהגו כן, והרוצים לאומרן מיד קודם הקריאה אחר הברכות, יעמידו אדם אחר אצל הקורא שיאמר "בסימנא טבא" סמוך לקריאת "בראשית". (עיין שו"ת רב פעלים ג, או"ח סי' מב).

טז. אם טעו ואמרו קדיש אחר ספר התורה הראשון, חוזרים לומר קדיש גם אחר ספר התורה השני, ואחר כך עולה המפטיר וקורא בספר תורה השלישי, וגם הוא אומר חצי קדיש, ומפטיר בספר יהושע "ויהי אחרי מות משה עבד ה'". לדעת המשנ"ב אומרים רק חצי קדיש אחד.

יז. אם נמצאה טעות בספר תורה שקראו בו ל"חתן בראשית", אין צורך להוציא ספר תורה אחר, כיוון שחובת היום היא קריאת "וזאת הברכה". אמנם לא יברך "חתן בראשית" אחרי קריאתו.

יח. נוהגים בשמחת תורה לפרוס טלית על ראשי העולים לתורה, והיום נהגו לעשות כן רק על ראשי ילדים קטנים.

דילוג לתוכן