הקפות
כה. מנהג בית-אל לעשות הקפות בליל שמחת תורה אחרי ערבית. וגם ביום, אחרי קריאת ספר תורה לפני מוסף. ויש עושים הקפות אחרי מוסף. (כה"ח שם ס"ק לא). ומקיפין גם במנחה אחרי עלינו לשבח. ומנהג האר"י לעשות הקפות גם בליל איסרו חג אחרי תפילת ערבית הנקראות "הקפות שניות". כך שבסך הכל עושים ארבעה פעמים הקפות: בערבית ליל החג, בתפילת הבוקר, בתפילת מנחה, ובערבית במוצאי החג, וכל המוסיף הרי זה משובח וכן נוהגים. (בא"ח וזאת הברכה יז. כה"ח שם ס"ק ל).
כו. צריך להניח ספרי תורה על התיבה ויאחזם אדם ירא שמים כל משך ההקפות. ומנהג האר"י להקיף את התיבה בספר תורה (בא"ח שם) ויש שמניחים ס"ת אחד.
כז. מותר להוציא ספר תורה לכבוד התורה לרחובה של עיר בשמחת תורה, ובהקפות שניות.
כח. מקיפין את הבמה ז' הקפות שלמות עם ספר תורה. ובכל הקפה אומרים פסוקים ככתוב במחזורים. והאר"י ז"ל היה זהיר מאוד להקיף אחרי ספר התורה או לפניו, ולרקד ולשורר לפניו בכל יכולתו. (כה"ח תרסט ס"ק ל בשם שער הכוונות דרושי חג הסוכות, הקדמה, קד א).
כט. כשעושים הקפות עם ספרי התורה, צריכים כל הקהל לעמוד, אפילו אם ממשיכים שעה ארוכה בשירה וריקודים, אמנם חולים וזקנים וכדו' ישבו בין הקפה להקפה, ויעמדו רק בעת ההקפות עצמן.
ל. גם מי שהוא אבל תוך י"ב חודש על אביו ואימו יכול להשתתף בשמחת תורה. אמנם אם הוא תוך שבעה לא ישמח איתם, ונהגו שהוא עומד ליד ספר התורה. ואם הוא נועד להיות חתן תורה, לא יבוא לבית הכנסת, ואם בא, יעלה לספר התורה. (עיין כה"ח שם ס"ק ט, לג).
לא. אסור להשתמש עם כלי נגינה כל שהם ביום שמחת תורה בין אם שמחת תורה בשבת או ביום אחר, אמנם מותר למחות כפים וכדו' לשמחה זו אפילו בשבת. (בא"ח וזאת הברכה יח).
