קדימה לפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל
קדימה לפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל יד. בשבעה מינים נשתבחה ארץ ישראל, דכתיב "„כי ה' אלהיך מבֽיאך אל־ארץ טובה ארץ נחלי מים עינת ותהמת יצאים בבקעה ובהר. ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון אֽרץ־זית שמן ודבש". לכן, אם יש לפניו פירות עץ שונים, יברך על פרי משבעת המינים מפני חשיבותם. (ריא סע' א). טו. כל […]
קדימה לחטה
קדימה לחטה יא. ברכת "המוציא" קודמת ל"בורא מיני מזונות", ושתיהן קודמות לברכת היין. ולכן בשבת ויום טוב כשמקדש על היין צריך לכסות את הפת "שלא יראה בושתו", שמקדימין לו ברכת היין. וכן בשחרית שמקדש ואוכל אחר כך מיני מזונות, צריך לכסות את המזונות בשעת הקדוש. (עיין משנ"ב סע' רעא ס"ק מא וכה"ח ס"ק גן). יב. […]
סדר ברכות הנהנין
סדר ברכות הנהנין ב. סדר הברכות נרמז במלים "מגע אש": מזונות – "המוציא" "מזונות". גפן – ברכה על יין. עץ – ברכה על פרי העץ משבעת המינים או פרי העץ אחר אם אין משבעת המינים. (ולהרמב"ם תמיד מברך על פרי שחביב עליו). אדמה – ברכה על פרי אדמה משבעת המינים (כגון חיטה שלמה לא מבוקעת) […]
ט"ו בשבט לגבי שביעית
ט"ו בשבט לגבי שביעית א. יש אומרים שט"ו בשבט דינו כשנה חדשה גם לענין קדושת שביעית בפירות האילן, אך אין הלכה כן. (עיין רש"י שהדגיש שט"ו בשבט ראש השנה לענין מעשר, ולעומתו ר"ח ר"ה ט"ו ע"ב, רש"ש ר"ה דף י"ד ע"א, ר"ש משאנץ, תו"כ בהריפ"א ד', ראב"ד ועוד שסוברים שט"ו בשבט קובע גם לענין שביעית. […]
ט"ו בשבט לגבי ערלה
ט"ו בשבט לגבי ערלה א. כל עץ מאכל בשלש השנים הראשונות לנטיעתו – הפירות והגרעינין והקליפות אסורים בהנאה. (שו"ע רצד סע' א). ב. שלש שנים אלו אין מונים מיום ליום, אלא אם נטע קדם ט"ז באב, כיון שיש ארבעים וארבעה יום עד ראש השנה, נחשבת לו השנה, משום דארבעה עשר יום המה ימי קליטה, והיותו […]
ט"ו בשבט לגבי מעשרות
ט"ו בשבט לגבי מעשרות א. כל פרי חייב תמיד בתרומה ובמעשר ראשון, וחייב גם במעשר שני ומעשר עני, יש שנים שחייב במעשר שני ויש שנים במעשר עני. ב. התאריך הקובע לאילן אם פירותיו חייבים במעשר שני או עני, הוא ט"ו בשבט: אילן שפירותיו חנטו לפני ט"ו בשבט מתעשרין כדין השנה שקדמה לה, ואם חנטו אחרי […]
תענית בט"ו בשבט
תענית בט"ו בשבט א. חתן וכלה שמתענין ביום חופתם – לא יתענו בט"ו בשבט ולא בכל יום שאין אומרים בו תחנון. ויתענו ביום שלפניו או אחריו, ובלבד שיהיה קודם יום החופה אף על פי שאינו ביום החופה. (עיין מרדכי בשם הגאונים ר"ה תש"א, ב"י ושו"ע תקע"ב סק"ג).
ט"ו בשבט
מהלכות ט"ו בשבט לד. ט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות לענין ערלה ולענין תרומות ומעשרות. אין אומרים בו תחנון, כי שמחת האילן משפיעה על שמחת האדם – "כי האדם עץ השדה". (עיין שו"ע קל"א ו'). לה. נחלקו הדעות אם אומרים תחנון במנחה שלפניו (עיין פר"ח) ונהגו לא לומר תחנון גם במנחה שלפניו. (עיין משנ"ב ס"ק […]
