שבת החודש
קדיש אחרי קריאה בתורה יז. שני ספרים – כשמוציאין שני ספרים קוראים בספר הראשון קוראין שבעה עולים בפרשת השבוע. אומרים חצי קדיש. המפטיר קורא בספר שני בפרשת שקלים או זכור או פרה או החודש או פרשת שבת ור"ח או שבת וחנוכה. ואומרים שוב חצי קדיש. (עיין כה"ח סי' תרפ"ד ס"ק י"ט וסי' קמ"ז ס"ק מ"ד). […]
פרשת פרה
שבת פרה יג. בשבת שקודם שבת האחרונה של אדר (ואם חל ר"ח ניסן בשבת אז בשבת האחרונה של אדר) מוציאין שני ספרים, בראשון קורין ז' עולים, ואומר חצי קדיש, והמפטיר קורא בספר שני פרשת "זאת חקת התורה". ואומרים חצי קדיש, ומפטירין ביחזקאל לו "בן אדם בית ישראל" וגו'. ומנהג האשכנזים לומר קדיש פעם אחת וכשאומרים […]
פרשת זכור
שבת זכור ח. המשנה במסכת מגילה (כט) כותבת שצריך לקרוא פרשת "זכור" סמוך לפורים כדי לסמוך את מחיית עמלק למחיית המן (לשון רש"י שם) כדכתיב הימים האלה "נזכרים ונעשים". ט. מוציאין ב' ספרים וקורין בראשון שבעה עולים בפרשת השבוע, אומרים חצי קדיש, והמפטיר קורא בספר שני "פרשת זכור" ואומר חצי קדיש, ומפטירין "פקדתי וכו'", ומנהג […]
פרשת שקלים
שבת שקלים ג. כתוב במשנה (מגילה כט.): ראש חודש אדר שחל להיות בשבת – קורין בפרשת שקלים". ובגמרא. "תנן התם: באחד באדר משמיעין על השקלים.. אמר רבי יאשיה: דאמר קרא (במדבר כ"ח) "זאת עלת חדש בחדשו". אמרה תורה: "חדש והבא קרבן מתרומה חדשה" וכך אומר רש"י: "קורין בפרשת שקלים – להודיע שיביאו שקליהם באדר" וכל […]
ארבע פרשיות
ארבע פרשיות א. יש ארבע שבתות בחודש אדר וסמוך לו שקוראים בשני ספרי תורה כל שבת: שקלים, זכור, פרה והחודש. ובירושלים בשנה שחל בה "פורים המשולש" יקראו בשני ספרי תורה חמשה שבתות רצופות. כי ב"פורים המשולש" בשבת קוראים גם "ויבא עמלק". ב. קוראים פרשת "שקלים" לפני ראש חודש אדר או בראש חודש. פרשת "זכור" לפני […]
טעה בסדר הברכות
טעה בסדר הברכות כג. אם בטעות ברך שלא כסדר הנכון – יצא ידי חובה ואינו חוזר ומברך.
תה סוכר ועוגה
תה סוכר ועוגה כא. מי ששותה תה וכדומה ורוצה להמתיק את השתייה בקבית סוכר או בתמר או בפרי אחר, יברך תחלה "שהכל" על השתייה ויפטר את הפרי כי השתייה עקר והפרי כאן הוא טפל. (עיין שו"ע סי' רי"ב וכה"ח שם ס"ק י"א משנ"ב ס"ק ט). כב. אם מתכוין לאכל עוגות ולשתות תה וכדומה, והשתייה באה […]
קדימה לפרי שלם או חביב לו יותר
קדימה לפרי שלם או חביב לו יותר כ. אם אין פירות עץ משבעת המינים יברך על פרי העץ השלם. ואם כלם שלמים יברך על הפרי החביב עליו קדם. וכן כשיש לפניו פירות האדמה, יקדים לברך על הפרי השלם קדם, ואם כלם שלמים יברך על החביב עליו קדם. (שם).
קדימה בין פירות "שבעת המינים"
קדימה בין פירות "שבעת המינים" יז. אם יש לפניו כמה פירות משבעת המינים – צריך להקדים את זה שקרוב למלה "ארץ" בפסוק הבא: "ארץ חטה (1 – לחם ועוגה או תבשיל חיטים) ושערה (2 – לחם שעורים) וגפן (3 – ענבים) ותאנה (- 4) ורמון (- 5) אֽרץ־זית שמן (1 – זיתים) ודבש" (2 – […]
