סדר ברכות הנהנין
ב. סדר הברכות נרמז במלים "מגע אש":
מזונות – "המוציא" "מזונות".
גפן – ברכה על יין.
עץ – ברכה על פרי העץ משבעת המינים או פרי העץ אחר אם אין משבעת המינים. (ולהרמב"ם תמיד מברך על פרי שחביב עליו).
אדמה – ברכה על פרי אדמה משבעת המינים (כגון חיטה שלמה לא מבוקעת) או אחר.
שהכל – ברכה על מים וכדומה או ברכה על דבר שאינו יודע ברכתו.
ג. למשל אם יש לפניו עוגה ויין – קדם יברך "מזונות" על העוגה ואחר כך "הגפן" על היין. אם יש יין וזית או תמר יברך קדם על יין ואחר כך "העץ" פירות העץ.
ד. אם יש לפניו גם זית וגם תמר וגם יין יברך על היין תחילה ואחר כך על הזית ויאכל ממנו ואחר כך יאכל גם מהתמר אם רצונו בכך. (בא"ח מטות א').
ה. מפני מה מזונות קודמים לכל דבר? כיון שהם ראשונים בפסוק "אƒרץ חטה‘ ושערה וג‡פן ותאנה ורמ€ון אֽרץ־ז‡ית שמן ודבֽש".
ו. מפני מה גפן קודמת לעץ? כיון שיין משבעת המינים, והוא דבר חשוב שנאמר עליו "ויין ישמח לבב אנוש", וקבעו לו ברכה מיחדת "בורא פרי הגפן" לכן הוא קדם לכל הפירות. (שם סע' ד ה)
ז. מפני מה דבר שברכתו "בורא פרי העץ" קדם לדבר שברכתו "בורא פרי האדמה"? כיון שברכת "בורא פרי העץ" חשובה יותר. (עיין משנ"ב ס"ק יא וכה"ח ס"ק יד).
ח. מפני מה כלם קודמים לדבר שברכתו "שהכל"? כיון שברכות אלו חשובות יותר שהן מבררות, שאינן פוטרות אלא מין אחד בלבד. ואלו ברכת "שהכל" ברכה כוללת הרבה מינים. (עיין שם סע' ג).
ט. מברך על הפרי ה"קודם" רק כשרוצה לאכל ממנו, אך אם ה"קודם" נמצא על השלחן ואינו רוצה לאכל ממנו – לא מקדים לברך עליו. (שם סע' ה, כה"ח ס"ק נג, משנ"ב ס"ק לא).
י. כשמברך על ה"קודם", יש להקדימו אף על פי שהמאחר חביב לו יותר.
