תגית: תרומות ומעשרות

מנהגי אבלות בספירה מ. בימי הספירה מתו תלמידי רבי עקיבא ל"ג יום, ולכן נוהגין בחלק מימים אלו קצת אבלות שאין נושאין נשים ואין מסתפרים. אמנם לא כל ימי הספירה כפי שיפורט להלן. מא. הספרדים – הנוהגים כב"י נוהגים לא להסתפר

חייבים ופטורים לו. נשים – פטורות מספירת העומר, וע"פ הסוד אין להן לספור כלל. (עיין כה"ח תפט ס"ק ט. שער הכוונות פה ג. שו"ת רב פעלים א, או"ח סוד ישרים, סי' יב וכ"כ המשנ"ב ס"ק ג). לז. ילדים – מצווה

בעיות שונות כט. אם ספר ולא בירך יצא ידי חובה. לכן אם שואלים אותו בין השמשות או אחר כך כמה מונים היום, יאמר לו אתמול היה כך וכך, שאם יאמר לו כמה מונים היום, אינו רשאי לברך אחר כך על

שכח או טעה כג. מי ששכח לספור בלילה יכול לספור בלי ברכה כל היום עד השקיעה, ויש אומרים עד אחרי בין השמשות. ולמחרת יכול הוא לספור בברכה. כד. אם שכח לספור פעם אחת בלילה וביום, שוב אינו יכול לספור בברכה.

אחרי הספירה כא. טוב לכוין אחר הספירה בכל לילה בתיבה אחת ממזמור "למנצח בנגינת וכו' אלהים יחננו", וכן לכוין לאות אחת מפסוק "ישמחו וירננו", ולאות אחת מתפילת "אנא בכח", גם יכוין לספירה של אותו לילה. ולפי זה יכוין בלילה הראשון:

ספירת הש"ץ יח. נהגו שהש"ץ מברך תחילה וסופר ואחר כך יברכו הקהל. וצריך שיכוונו הקהל שלא לצאת ידי חובה בברכת הש"ץ. (עיין כה"ח תפט ס"ק יד). יט. יש עדות שנהגו שהש"ץ מברך וסופר אחרי הציבור בכדי שלא יסתפק להם שמא

זמן י. המצווה היא לספור תיכף בתחילת הלילה אחר צאת הכוכבים, ולכן יברך אדם מיד כשיזכור ולא ידחה את הספירה. ובדיעבד יכול לספור עם ברכה כל הלילה עד עלות השחר. (עיין כה"ח תפט ס"ק יב). יא. אפשר לספור גם לפני

ברכה ו. מצווה על כל אחד ואחד לספור לעצמו כמו שכתוב בתורה "וספרתם לכם". אמנם אם כיוון בדיעבד לצאת בברכה ובספירה של מישהו אחר, והמברך כיוון להוציאו – יצא ידי חובה. (עיין שו"ע תפט סע' א ונו"כ). ז. אין מברכים

כללי א. "וספרתם לכם ממחרת השבת, מיום הביאכם את עמר התנופה, שבע שבתות תמימת תהיינה". וקבלו רבותינו ז"ל שהשבת האמורה כאן היא יום טוב שגם נקרא בתורה "שבת". והוא יום טוב הראשון של פסח. לכן במוצאי יום טוב ראשון של