ברכה
ו. מצווה על כל אחד ואחד לספור לעצמו כמו שכתוב בתורה "וספרתם לכם". אמנם אם כיוון בדיעבד לצאת בברכה ובספירה של מישהו אחר, והמברך כיוון להוציאו – יצא ידי חובה. (עיין שו"ע תפט סע' א ונו"כ).
ז. אין מברכים "שהחיינו" על ספירת העומר. (כה"ח תפט ס"ק ג. הגדת אורח חיים עמ' רכו סע' ה).
ח. צריך לברך ולספור מעומד, ובדיעבד אם ספר בישיבה יצא. זקן או חולה שקשה להם לעמוד, יכולים לספור לכתחילה בישיבה. (כה"ח תפט ס"ק טו, טז).
ט. לכתחילה קודם שיברך, צריך שידע על מה הוא מברך, דהיינו, שידע כמה ימים הוא בספירה. ובדיעבד אם לא ידע ופתח ובירך על דעת שיספור כמו שישמע מחבירו – יצא. (עיין הגדת אורח חיים עמ' רי סע' יג).
