מנהגי אבלות בספירה

מנהגי אבלות בספירה

מ. בימי הספירה מתו תלמידי רבי עקיבא ל"ג יום, ולכן נוהגין בחלק מימים אלו קצת אבלות שאין נושאין נשים ואין מסתפרים. אמנם לא כל ימי הספירה כפי שיפורט להלן.
מא. הספרדים – הנוהגים כב"י נוהגים לא להסתפר או לישא אשה עד ל"ד בעומר בבוקר. כמו כן לא שומעים בימים אלו שירים בכלי נגינה או ברדיו. (שו"ע תצג סע' א, ב).
מב. רבינו האר"י ז"ל – נהג שלא לגלח ראשו כל ימי הספירה עד ערב חג השבועות. ולפי מנהג האר"י זה אפילו חתן ביום חתונתו לא יגלח בכל ימי העומר. (כה"ח שם ס"ק יג).
מג. מנהג האשכנזים בארץ ישראל – לישא אשה ולהסתפר ביום ל"ג בעומר עצמו ומר"ח סיון והלאה. לא קודם ר"ח אייר, לא בר"ח אייר עצמו, ולא בין ל"ג בעומר לר"ח סיון. רובם נהגו להסתפר ביום ל"ג עצמו ולא בליל ל"ג בעומר וגם נישואין עושין ביום ל"ג ולא בליל ל"ג. אבל אם השעה דחוקה עושים תספורת וגם חתונה בליל ל"ג בעומר. וכיום רבים מקילים להנשא בליל ל"ג בעומר אבל כאמור לדעת הב"י אין להנשא אלא ביום ל"ד עצמו ולא בלילה שלפניו. (מנהג האר"י המובא בספר ארץ ישראל עמודים סד סה סעיף ב).
מד. יש אשכנזים שנהגו בזה להתיר תספורת ונישואין עד ר"ח אייר ומשם ועד שבועות אוסרים מלבד מיום ל"ג בעומר עצמו. ויש מחמירים בשני ימי ר"ח אייר שהם בכלל האיסור עד ג' ימי הגבלה. (עיין משנ"ב ס"ק יד טו עכ"ל.
מה. נישואין – גם אלמן הנושא אלמנה דינו כנ"ל אמנם מותר להחזיר גרושתו אפילו לפני ל"ג בעומר. (כה"ח שם ס"ק ב, ג).
מו. שידוכים – מותר לעשות שידוכים (אירוסין) ולעשות סעודה. רק שלא ינגן בכלי נגינה ולא ירבה בריקודים ומחולות. (כה"ח שם ס"ק ט). ולדעת המשנ"ב לא יעשו ריקודים ומחולות כלל. (ס"ק ג).
מז. בר מצווה – מי שהגיע למצוות בימי הספירה עולה לתורה ויכולים לעשות לו גם סעודת בר מצווה ולשיר לכבודו בפה אך לא בכלי נגינה. (אחרונים).
מח. שירים – יש להזהר עד ל"ג בעומר שלא לשמוע שירים מהרדיו או מטייפ אף שהם שירי קודש.
מט. תספורת – הספרדים נוהגים שלא להסתפר עד יום ל"ד בעומר בבוקר שאז פסקו מלמות. ויכולים להסתפר מיום ל"ד בבוקר עד שבועות. (שו"ע תצג סע' ב).
נ. מנהג האר"י ז"ל לא להסתפר על ערב שבועות. לדעת הרמ"א מותר להסתפר רק ביום ל"ג עצמו ולא בליל ל"ג. והמשנ"ב (ס"ק י"א) הביא מי שמקל להסתפר בליל ל"ג.
נא. אם חל יום ל"ג בעומר ביום שישי, מסתפרים בו מפני כבוד השבת.
נב. אם חל ל"ג בעומר במוצאי שבת לדעת הב"י אין להקל ולהסתפר ביום ו' ולדעת הרמ"א – מותר. (שם סע' ב).
נג. אף על פי שלפי האר"י אין להסתפר עד ערב שבועות, אם חל שבועות ביום א' – יסתפרו ביום ו' שלפניו. (עיין כה"ח תצג ס"ק יג).
נד. ברית מילה – הסנדק, הוא התופס את התינוק בשעת מילה, המוהל ואבי הבן מותרין על פי ההלכה להסתפר ולהתגלח ביום שלפני המילה סמוך לערב קודם הליכה לבית הכנסת. אמנם מנהג האריז"ל שלא להסתפר כלל. (עיין משנ"ב ס"ק יב יג וכה"ח שם ס"ק יג לז).
נה. צפרניים – נטילת הצפרניים מותרת בכל ימי העומר. (כה"ח שם ס"ק טז. הגדת אורח חיים עמ' רמא סע' א).
נו. "שהחיינו" – בימים אלו שממעטים בהם בשמחה, יש נוהגים שאין מברכים "שהחיינו" לא על בגדים ולא על פירות, ויש נוהגים לברך רק על פירות. ולמנהגים אלו מותר לקנות בגדים חדשים וללובשם אחר כך. ויש שאין נוהגים בחומרא זו כלל ומברכים "שהחיינו" על כל דבר וכן נוהגים. (עיין הגדת אורח חיים עמ' רטז סע' כח. משנ"ב ס"ק ב וכה"ח ס"ק ד).
נז. מלאכה – נהגו הנשים שלא לעשות מלאכה כל ימי הספירה משקיעת החמה עד לאחר ספירת העומר שזו השעה שבה מתו תלמידי ר"ע, ורמז לזה שנאמר: "שבע שבתות", מלשון "שבות", שבזמן הספירה דהיינו משקיעה החמה ואילך יש לשבות ממלאכה עד לאחר הספירה. (ויש טעמים נוספים לכך). ויש נוהגים לאסור מלאכה כל הלילה ולדעת הבא"ח טוב גם לגברים להזהר בכך. אמנם אין להזהר בזה אלא עד אחרי ל"ג בעומר בלבד. (שו"ע תצג סע' ד. כה"ח שם ס"ק בן ומשנ"ב ס"ק ט ועיין בהגדת אוה"ח עמוד שטז סע' ל שטוב גם לאנשים להזהר בכך ויש להזהר בזה עד לג בעומר).

דילוג לתוכן